המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באופסה כ-450 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ומלאכה ונעזרו בארגוני סעד שונים. בעקבות כניסת הסובייטים לעיירה ב-19 בספטמבר 1939 הולאמו החנויות, והיהודים עברו לעבוד במסגרת של קואופרטיבים.
בסוף יוני 1941 כבשו הגרמנים את אופסה, וכעבור כמה ימים החלו להתעלל ביהודים. קבוצה של צעירות וצעירים יהודים הוצאו להורג מחוץ לעיירה. בהוראת הגרמנים הוקם בעיר יודנרט, ובראשו הועמד דוד לוין. בדצמבר 1941 שולחו מרבית יהודי אופסה לגטו ברסלב ונרצחו שם עם יהודי עיירה זו ב-3 ביוני 1942.
כ-60 בעלי מקצוע יהודים ובני משפחותיהם שנותרו באופסה רוכזו בגטו סגור ומגודר שהפך למעין מחנה עבודה. לגטו זה הסתננו במרוצת הזמן יהודים ניצולי אקציות בעיירות סמוכות, וב-1 ביולי 1942 נמנו בו כ-300 יהודים.
גטו אופסה חוסל בשלהי 1942, כשהעבירו הגרמנים את יושביו לגטו נוסף שהקימו בברסלב.