המכון הבין-לאומי לחקר השואה

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התגוררו במונסטירשינה כ-1,370 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. רובם עסקו במסחר ובמלאכות למיניהן, וקצתם עבדו בחקלאות בקולחוז יהודי שהוקם סמוך לעיירה. במונסטירשינה פעלו בית ספר וגן ילדים ביידיש, כמה חדרים לא רשמיים וכן ספרייה יהודית. תהליכי מודרניזציה ועיור בברית-המועצות הביאו לירידה ניכרת במספר יהודי העיירה, וערב פרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-850 יהודים.
מונסטירשינה נפלה בידי הגרמנים באוגוסט 1941. הוקם יודנרט, אך הוא חוסל סמוך לתחילת ספטמבר 1941.
בגטו שהוקם במונסטירשינה בספטמבר או באוקטובר 1941 רוכזו 1,000-800 יהודים תושבי העיירה והסביבה. בחודשי החורף הקשים השתמשו התושבים בכל חפציהם להבערת אש להסקה.
בפברואר 1942 חוסל הגטו וכל תושביו נורו למוות ונקברו בבורות. כ-50 יהודים שנתגלו לאחר מכן במקומות מחבוא נרצחו גם הם.