המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים התגוררו במסטיסלוול כ-5,000 יהודים – כשני שלישים מכלל תושביה. בתקופת השלטון הסובייטי המשיכו יהודים רבים לעסוק במלאכה, וקצתם התארגנו בקואופרטיבים. אחרים עבדו בקולחוז סמוך לעיירה. במסטיסלוול פעל בית ספר ביידיש. תהליכי עיור ותיעוש הביאו לצמצום מספר היהודים בעיירה, וערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות נשארו בה כ-2,000 יהודים, כחמישית מכלל תושביה אז.
בראשית המלחמה גויסו מקצת הגברים היהודים תושבי מסטיסלוול לצבא האדום. רבים אחרים הצליחו להתפנות מזרחה. מסטיסלוול נפלה בידי הגרמנים ב-14 ביולי 1941. עד מהרה ארגנו הגרמנים, בסיוע של כמה בלרוסים, רישום של יהודי עיירה. בספטמבר 1941 רוכזו כל יהודי העיירה במעין גטו ברובע סלובודקה (Slobodka), שפונה מכל תושביו הבלרוסים. הגרמנים ציוו על היהודים לשאת על הגב טלאי בצורת מגן דוד צהוב. יהודים נשלחו כל יום לעבודת כפייה. בקיץ נרצחה קבוצת יהודים שהובלה כביכול לעבודה בכפר בולשאיה לשצ'ינקה (Bol'shaya Leshchinka).
ב-15 באוקטובר 1941, בפקודתו של קראוזה (Krause), ריכזו הגרמנים את היהודים בכיכר בעיירה. בתחילה נורו כ-30 יהודים זקנים, אחר כך הובלו נשים לבניין סמוך לכיכר, נאנסו ונרצחו. ל-800 היהודים שנשארו בכיכר הוקרא גזר דין מוות, והם נרצחו סמוך לעיירה. ברצח יהודי מסטיסלוול השתתפו גם שוטרים מקומיים.
במחתרת שפעלה בעיירה השתתפו כמה רופאים ובהם גם היהודים פרידליאנד (Fridlyand) ודולבשקין (Dolbezhkin).