המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בשנות העשרים של המאה העשרים חיו במצ'יוב כ-2,200 יהודים – כשלושה רבעים מתושביה. הם התפרנסו ממסחר, בין השאר בתוצרת חקלאית, מחנוונות וממלאכה ונעזרו בקרובים שהיגרו אל מעבר לים. בעיירה היו גן ילדים ובית ספר עברי של רשת "תרבות" ופעלו בה מפלגות ותנועות נוער ציוניות והבונד.
בספטמבר 1939 כבשו הסובייטים את האזור.
מצ'יוב נפלה בידי הגרמנים ב-24 ביוני 1941. בימי הכיבוש הראשונים נשדד מהיהודים רכוש רב. כעבור זמן מה נרצחו מחוץ לעיירה 150 צעירים יהודים. בסוף 1941 נרצחה קבוצת נשים מחוץ לעיירה. באותה העת רוכזו יהודי מצ'ייוב בגטו פתוח.
בראשית קיץ 1942 נרצחו 200 גברים יהודים מחוץ לעיירה, ונותרו בעיקר קשישים, נשים וילדים.
גטו מצ'יוב חוסל בספטמבר 1942; תושביו נרצחו בבורות שהוכנו מראש. עשרות ברחו וניסו למצוא מקלט בכפרים; אחדים ניצלו.