המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם חיו באושפול יותר מ-500 יהודים – כשליש מתושביה. הם התפרנסו ממסחר זעיר, ממלאכה וגם מחקלאות. ילדי העיירה למדו בחדר או בבית הספר, שהיה המרכז התרבותי והחברתי של הסביבה. רבים מיהודי אושפול השתייכו למחנה הציוני.
בשרפה גדולה ב-1932 עלו באש מרבית בתי העיירה. עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ב-1940 הולאמו מקצת החנויות שבבעלות יהודים, נסגרו מוסדות החינוך העברי, ופוזרו המפלגות ותנועות הנוער היהודיות.
ב-26 ביוני 1941 נכנסו הגרמנים לאושפול וציוו על היהודים לעבור לגטו, שהוקצו לו כמה רחובות צרים סביב בית המדרש ובית המרחץ. עד מהרה החלו במקום מעשי ביזה ואונס ואף רצח של גברים יהודים ולעתים גם של משפחות שלמות, שקצתן נלקחו מהעיירה ונרצחו מחוצה לה.
ב-29 באוגוסט 1941 הובלו כל יהודי אושפול מן הגטו לכיוון עיר המחוז הסמוכה אוטין, ויחד עם יהודי הסביבה נרצחו בידי ליטאים בקרבת יער רשה (Rase), מרחק כ-15 קילומטרים מאושפול. מרבית היהודים שניסו להסתתר בסביבה נתפסו ונרצחו.