המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסוויסלוץ' כ-2,000 יהודים – כשני שלישים מתושביה. מרביתם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. בסוויסלוץ' פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות ובהן תנועות ציוניות והבונד. בעיירה היו בית ספר של רשת "תרבות", בית ספר יידישאי וחדר מתוקן.
הגרמנים כבשו את סוויסלוץ' בתחילת ספטמבר 1939, אך במחצית השנייה של החודש הועברה העיירה לשליטת הסובייטים. בימי השלטון הסובייטי נהרו אליה פליטים יהודים רבים מאזורי מערב פולין שנכבשו בידי הגרמנים.
ב-26 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את סוויסלוץ', ובעזרתם של המקומיים החלו מיד במעשי התעללות ואף רצח. מהיום הראשון לכיבוש חויבו יהודי סוויסלוץ' לשאת טלאי צהוב על בגדיהם.
ביולי 1941 הוקם בפקודת הגרמנים יודנרט, ובראשו הועמד שלכטר, מנהלו לשעבר בית הספר העברי. יהודי העיירה עברו לגטו באזור סמוך לבית הכנסת. מעשי ביזה והתעללות וגיוס יהודים לעבודת הכפייה נמשכו גם בגטו.
גטו סוויסלוץ' חוסל ב-2 בנובמבר 1942. לאחר סלקציה נרצחו מחוץ לעיירה כ-300 יהודים, ובהם זקנים, חולים, נשים וטף; שאר תושבי הגטו, כ-3,000 בני אדם, הועברו למחנה איסוף סמוך לוולקוביסק והוחזקו שם שבועות מספר. רבים מהאסירים במחנה זה מתו בגלל התנאים הקשים ששררו בו, והנותרים גורשו בקבוצות לטרבלינקה ולאושוויץ-בירקנאו עד סוף ינואר 1943.