המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסטוצ'ק כ-3,000 יהודים – כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה ונעזרו באיגוד בעלי מלאכה לעזרה הדדית, בשני סניפי בנק ובחברות סעד ועזרה מסורתיות.
בסטוצ'ק, שרוב יהודיה היו חסידים, היו כמה חצרות חסידיות. בעיירה פעלו מפלגות ציוניות, הבונד ואגודת ישראל, ויהודים היו פעילים גם במפלגה הקומוניסטית הבלתי חוקית. בסטוצ'ק פעלו חמישה חדרים ובית ספר לבנות של רשת "בית יעקב".
ב-1937 נפצעו 42 יהודים בפרעות אנטישמיות בשוק של סטוצ'ק.
הגרמנים כבשו את סטוצ'ק באמצע ספטמבר 1939. הם הציתו בתי יהודים, גזלו רכוש וחטפו יהודים לעבודת כפייה. כ-200 צעירים יהודים נשלחו למחנה העבודה חיז'יני (Chyzyny).
בסוף 1939 מינו הגרמנים יודנרט, חייבו את היהודים לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד, וציוו עליהם לעבור לגטו. עקב הצפיפות הרבה פרצו עד מהרה מגפות בגטו, ורבים מתו בהן. בנובמבר 1941 גורשו לגטו סטוצ'ק כמה מאות מיהודי מהסביבה.
גטו סטוצ'ק חוסל ב-22 בספטמבר 1942 וכל תושביו גורשו לטרבלינקה.