המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים חיו בסמנובקה כ-1,700 יהודים. בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) ובעקבות תהליכי העיור והתיעוש בברית-המועצות לאחר מכן, קטן מספר היהודים בסמנובקה, וערב מלחמת העולם השנייה נותרו בה רק כ-400 יהודים, כחמישה אחוזים מכלל תושביה אז. בעיירה פעל בית ספר ממשלתי ביידיש.
הגרמנים כבשו את סמנובקה ב-25 באוגוסט 1941. ערב הכיבוש הצליחו מקצת היהודים לברוח מזרחה. ההתעללות ביהודים, גזל רכושם וחיובם בעבודת כפייה החלו מיד עם הכיבוש.
בנובמבר 1941 הועברו יהודי העיירה לגטו שהוקצה לו רחוב אחד. בראשית דצמבר 1941 רוכזו יהודי סמנובקה בבניין של בית ספר ולמחרת נרצחו כולם סמוך לעיירה.