המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland, נשים צעירות מ-Vilna במחנה עבודה על יד העיר Podbrodzie. ארכיון יד ושם, 2074/2

בין שתי מלחמות העולם חיו בפודברודז'יה כ-1,000 יהודים. הם עסקו בעיקר בחנוונות, במסחר זעיר ובמלאכה. בפודברודז'יה פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, בית ספר יידישאי, בית ספר של רשת "תרבות", חוגים וספרייה יהודית. בעקבות כיבוש פודברודז'יה בידי הסובייטים במחצית השנייה של ספטמבר 1939 הונהג בעיירה משטר סובייטי בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך. חנויות ועסקים פרטיים הולאמו או נסגרו והוקמו קואופרטיבים.
פודברודז'יה נפלה בידי הגרמנים ב-29 ביוני 1941. זמן קצר לאחר מכן החלו הגרמנים להתעלל ביהודים בסיוע של עוזרים ליטאים. ב-15 ביולי 1941 נרצחו כ-60 יהודים, ובהם נשים וילדים. היהודים חויבו לשאת טלאי צהוב ותנועותיהם הוגבלו. מונה יודנרט, בראשותו של בן ציון ויליאם, והוטל עליו לגייס עובדי כפייה, ובהם גם נשים וילדים בני 12 ומעלה.
כעבור זמן מה הועברו יהודי פודברודז'יה לגטו שהוקם בשתי סמטאות צרות וסבלו שם מתנאי מחיה קשים. ב-23 בספטמבר 1941 הוטל עליהם תשלום כופר גבוה במזומן ובתכשיטים. ב-25 בספטמבר 1941 גילה ראש המשטרה הליטאי וירשניק (Virshnik) לראש היודנרט את כוונת הגרמנים לחסל את הגטו. הידיעה הועברה ליושבי הגטו, וביממה הבאה נמלטו קרוב למחציתם, ובהם ראש היודנרט ובני משפחתו.
התושבים שנשארו בגטו רוכזו ב-26 בספטמבר לסלקציה. כ-120 צעירים הופרדו מהשאר ושולחו למחנות עבודה, ויתר היהודים הובלו למחנה המעבר האזורי פוליגון (Poligon) ונרצחו שם כעבור יומיים, ב-28 בספטמבר 1941.