המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בפוריצק כ-1,200 יהודים – יותר ממחצית תושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה והסתייעו בארגון עזרה הדדית. בעיירה היו בית ספר עברי של רשת "תרבות", בית ספר עברי פרטי וכן שתי ספריות, עברית ויידיש. בעיירה פעלו כמה תנועות נוער ובהן תנועות ציוניות.
בספטמבר 1939 עבר האזור לידי הסובייטים. הגרמנים כבשו את פוריצק ב-23 ביוני 1941. היהודים הצטוו לשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד וחויבו בעבודת כפייה, בעיקר בחוות חקלאיות באזור. נתמנה יודנרט, והוקם בעיירה גטו לא מגודר. לגטו הובאו יהודים מכפרי הסביבה ומספר התושבים בו הגיע לכ-3,000.
חיסול גטו פוריצק החל ב-1 בספטמבר 1942. יהודי הגטו הוצעדו לאחוזה סמוכה. החולים והזקנים נרצחו עוד בעיירה, והנחשלים נורו בדרך. באחוזה הוחזקו היהודים שלושה ימים תחת כיפת השמים, בלי מזון ובלי מים, ואז נרצחו בבורות סמוכים. הרצח הסתיים ב-5 בספטמבר 1942. מאות מיהודי פוריצק ניסו לברוח, אך רובם נתפסו בידי חברי המחתרת הלאומנית האוקראינית (אופ"א) ונרצחו. רק אחדים שרדו.