המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים התגוררו בפטריקוב כ-2,500 יהודים – כמחצית תושביה. אחד-עשר מיהודי העיירה נרצחו בנובמבר 1920, בימי מלחמת האזרחים ברוסיה. בפוגרום של בלחוביצים. בימי השלטון הסובייטי עסקו יהודים רבים במלאכה, קצתם התארגנו בקואופרטיבים, ואחדים עבדו בחקלאות בקולחוזים שהתארגנו בסביבה. בעיירה פעל בית ספר ביידיש. בשל תהליכי עיור ותיעוש ירד מספר היהודים בעיירה, ובשלהי שנות השלושים נשארו בה כ-1,000 יהודים, כשליש מכלל תושביה באותה העת.
פטריקוב נפלה בידי הגרמנים ב-29 ביולי 1941. סביר להניח שרבים מתושביה היהודים הספיקו להתפנות ממנה. ב-22 בספטמבר 1941, ראש השנה תש"ב, בשעה שהשתתפו היהודים בתפילת "תשליך" על שפת הנהר פריפיאט (Pripyat), הגיעו לעיירה גרמנים בסירות ועצרו כ-300 מהם, ובהם נשים, זקנים וילדים. העצורים אולצו לצעוד לתוך הנהר ונורו למוות. על-פי מקורות סובייטיים, למחרת החלו הגרמנים לירות ביהודים ברחובות העיירה ורצחו להערכתם כ-500 יהודים. בסוף פברואר 1942 נורו כ-200-150 יהודים תושבי העיירה ליד הכפר בלקי (Balki) בידי יחידה מיוחדת שהורכבה מגרמנים, פינים והונגרים. היהודים שנשארו בחיים, כ-50-60 בני אדם, רוכזו בתנאים קשים במעין גטו של שלושה בתים. למקום כמעט לא הועבר מזון. כל תושבי הגטו נרצחו בסוף אפריל 1942 סמוך לעיירה, במקום ששימש בעבר משחטה.