המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בדוסיאט כ-700 יהודים, שהיו רוב התושבים בה, והתפרנסו בעיקר מרוכלות, ממלאכה וממסחר. כל החנויות בעיירה היו בבעלות יהודים, וכן שתי טחנות קמח, תחנת כוח לחשמל ובנק עממי. עם מוסדות החינוך היהודי נמנו חדרים, בית ספר עברי של רשת "תרבות" וספרייה. רוב התנועות הציוניות היו מיוצגות בעיירה.
עם סיפוח ליטא לברית-המועצות בסתיו 1940 הולאמו עסקים רבים, התנועות הציוניות פוזרו, ובבית הספר העברי עברו ללמד ביידיש.
עם פלישת גרמניה לברית-המועצות ב-22 ביוני 1941 השתלטו על דוסיאט לאומנים ליטאים והחלו בשוד וברצח יהודים עוד קודם שנכנס אליה הצבא הגרמני. ימים אחדים לאחר כניסתו רוכזו היהודים בצפיפות רבה במעין גטו שכלל כמה בתים קטנים של משפחות יהודיות מאחורי הגשר שבעיירה. השומרים הליטאים התעללו ביהודים ובזזו את רכושם.
ב-26 באוגוסט 1941 הועברו כל יהודי דוסיאט ברגל ובעגלות ליערות דגוצ'יאי (Deugučiai), ליד הכפר סוויצ'יונאי (Savičiunai), ונרצחו שם עם יהודים אחרים מן האזור.