המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפינצהי 147 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בפינצהי השתייכה לזרם האורתודוקסי. בשנת 1942 גויסו גברים יהודים מהעיירה לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של פינצהי 133 יהודים.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך הוראות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-1 במאי 1944 הורה סגן הממונה על מחוז טולנה, אדווין סונגוט (Edvin Szongott), להקים גטאות במחוזו. בעקבות הצו נדרשו יהודי העיירה, ואִתם עוד 135 יהודים מנפת טמשי (Tamasi), לעקור אל הגטו של פינצהי. הגטו כלל שני גושי בניינים, והיהודים חויבו לסמן את בתיו בכוכב צהוב.
בסוף יוני או ראשית יולי 1944 הועברו תושבי גטו פינצהי למרכז השילוח שבקסרקטיני חיל התותחנים בקפושוור (Kaposvar). כל 5,159 היהודים שרוכזו בקסרקטינים גורשו לאושוויץ ב-4 וב-5 ביולי 1944.