המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בראשית המאה העשרים התגוררו בפיריאטין כ-3,100 יהודים – כארבעים אחוזים מאוכלוסייתה. בפברואר 1919 נרצחו בעיירה 19 יהודים בפוגרום של חיילי הצבא הלבן (צבא אנטי-בולשוויקי).
בתקופה הסובייטית התארגנו בעלי מלאכה יהודים בעיירה בקואופרטיבים. יהודים אחרים היו לפקידים או לפועלים במפעלים ממשלתיים וכמה עברו לעבוד בחקלאות. במסגרת המדיניות הסובייטית כלפי המיעוטים הלאומיים הוקם בפיריאטין בית ספר ביידיש. בשל תהליכי העיור והתיעוש בברית-המועצות ירד מספר היהודים בעיירה, וערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות ישבו בה כ-1,700 יהודים.
פיריאטין נכבשה ב-18 בספטמבר 1941, וכמעט מיד רוכזו כל היהודים בגטו שהוקם בשלושה רחובות בעיירה. היציאה מתחומי הגטו נאסרה, והיהודים הצטוו לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד. לפי רישום שערכו הגרמנים בסוף מרס 1942 חיו בגטו 1,530 יהודים.
ב-6 באפריל 1942 הועברו רוב תושבי הגטו לפירוגובסקאיה לוודה (Pirogovskaia Levada) שליד פיריאטין ונרצחו שם. את הרצח, שנמשך ארבעה ימים, ביצעה יחידת הזונדרקומנדו "פלט" (Platt) בסיוע שוטרים מקומיים. ב-18 במאי 1942 נרצחו עוד כמה עשרות מיהודי פיריאטין עם צוענים שנתפסו במקום.