המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפרקניי 291 יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כשבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה; אחדים היו בעלי בתי חרושת. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם הנֵאולוגי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחה פרקניי לצ'כוסלובקיה. בין שתי מלחמות העולם פעלו בעיירה ארגונים ציוניים ובית ספר יהודי ששפת ההוראה בו הייתה הונגרית. בעקבות בוררות וינה הראשונה, ב-2 בנובמבר 1938, חזרה פרקניי לריבונות הונגריה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש הגרמני, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. גטו פרקניי הוקם באמצע מאי 1944, בשטח ששימש קודם לכן מחנה מעצר לפולנים. נוסף על יהודי העיירה (336 במספר) רוכזו בגטו זה גם 260 יהודים מיישובים בנפת פרקניי.
גטו פרקניי חוסל ב-6 ביוני 1944; תושביו הועברו למרכז השילוח בקומרום (Komarom) ומשם גורשו לאושוויץ.