בראשית המאה העשרים התגוררו בצ'אוסי כ-2,500 יהודים – כמחצית תושביה. בתקופת השלטון הסובייטי עסקו יהודים רבים במלאכה, אחרים היו לפקידים, ואחדים החלו לעסוק בחקלאות. בעיירה פעל בית ספר ביידיש. בעקבות תהליכי עיור ותיעוש קטן מספר היהודים בה בשלהי שנות השלושים לכ-1,300 – כ-20 אחוזים מאוכלוסייתה באותה העת.
לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות הצליחו מקצת יהודי צ'אוסי להימלט ממנה לפנים ברית-המועצות. צ'אוסי נפלה בידי הגרמנים ב-15 ביולי 1941. זמן מה לאחר מכן רוכזו כל היהודים בגטו ברובע קוזינקי (Kozinki) בקצה העיירה.
ב-16 באוגוסט 1941 או בסתיו 1941 (על-פי מקורות שונים) נלקחו 624 יהודי הגטו לערוץ הנהר דרנוחה (Dranukha), סמוך לעיירה, ושם רצחו אותם גרמנים בעזרתם של שוטרים מקומיים. לאחר זמן מה נרצחו גם ילדים ממשפחות מעורבות.
