מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת ויסוקיה מזובייצקיה (Wysokie Mazowieckie), מחוז ביאליסטוק (Białystok), פולין
מקום בזמן המלחמה: בצירק ביאליסטוק
בין שתי מלחמות העולם חיו בצ'יז'בו כ-1,600 יהודים – כ-85 אחוזים מתושביה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה והסתייעו באיגודים מקצועיים, בבנק עממי ובקופת גמ"ח. בעיירה פעלו מוסדות סעד מסורתיים, ולצִדם סניפים של טא"ז ושל "צנטוס". ילדי הקהילה למדו בחדרים מסורתיים; בבית ספר עממי ממשלתי ("שבסובקה"); בחדר מתוקן שהפעילו הארגונים הציוניים ולמדו בו גם עברית ותנ"ך; ובבית ספר לבנות של "בית יעקב". בעיירה פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות וסניף של אגודת ישראל, וכמה בני נוער השתייכו למפלגה הקומוניסטית הפולנית הבלתי חוקית.
בפרעות שהיו בצ'יז'בו ב-1937 נהרג יהודי אחד ונפצעו עשרות, כמה מהם פצעים קשים.
הגרמנים כבשו את צ'יז'בו ב-7 בספטמבר 1939 והחלו מיד להתעלל ביהודים ולגייסם לעבודת כפייה, אך ב-10 באוקטובר 1939 העיירה עברה לשליטת ברית-המועצות בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. המשטר הסובייטי הלאים כמה עסקים ומוסדות של יהודי המקום והקים קואופרטיבים. ועד הקהילה פוזר, המפלגות הציוניות פוזרו, וחיי הדת הוגבלו. פליטים רבים מאזורי פולין שנכבשו בידי הגרמנים הגיעו לעיירה, ורבים מהם גורשו לפנים ברית-המועצות.
ב-22 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את צ'יז'בו. נוסף על תושביה ישבו בה באותה העת עוד כ-2,000 פליטים. הגרמנים גייסו יהודים לעבודת כפייה והטילו עליהם כופר כבד בכסף ובדברי ערך. ביודנרט שהקימו היו חמישה חברים, והועמד בראשו זבולון גרוסברד.
ב-20 באוגוסט 1941 רוכזו היהודים ונערכה בהם סלקציה. כ-100 בעלי מקצוע וצעירים (או כ-200, על-פי מקור אחר) הופרדו מכלל היהודים, והשאר הובלו ליער שמאחורי הכפר שולבוז'ה (Szulborze) ונרצחו שם ליד תעלות נגד טנקים. כמה מהיהודים נרצחו עוד בדרך ליער.
בעלי המקצוע שוכנו בכמה בתים קטנים בצ'יז'בו; הבתים הוכרזו גטו, אך למעשה היה המקום מחנה עבודה. על בעלי המקצוע נוספו עשרות יהודים שביקשו להציל את נפשם בעבודה. ליודנרט נתמנה יושב ראש חדש, אלתר וולמין. כעבור זמן מה התגנבו לגטו עשרות ילדים שהסתובבו בסביבות העיירה לאחר האקציה. מפקד הז'נדרמריה המקומי ציווה להוציאם מהגטו, וכ-30 ילדים הוסעו לבורות שנחפרו ליד הכפר שולבוז'ה ונרצחו שם.
הגטו חוסל ב-1 בנובמבר 1942 וכל יושביו הוסעו למחנה הקסרקטינים בזמברוב (Zambrow), שרוכזו בו עשרות אלפים מיהודי הסביבה ושררו בו רעב ומגפות. המחנה חוסל בתחילת ינואר 1943.
רק אחדים מיהודי צ'יז'בו שרדו.