המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה היו בצ'מיילוב כ-500 יהודים – כחמישית מתושביה. הם התפרנסו ממסחר זעיר, מרוכלות בכפרים וממלאכה.
הגרמנים כבשו את צ'מיילוב בספטמבר 1939. עם הכיבוש הם ציוו על יהודי העיירה לשאת סרט שרוול לבן שעליו מגן דוד כחול ואסרו עליהם ללכת על המדרכות ולקנות מזון מאיכרי הסביבה. אחר כך נדרשו היהודים לשלם כופר כספי גבוה ורכושם הוחרם.
באפריל 1940 הובאו לצ'מיילוב 128 פליטים יהודים מרדום. בסוף 1941 הגיעו לעיירה קבוצת יהודים גדולה מכפרים ועיירות במחוז וכן קבוצה קטנה של יהודים מווינה.
ב-1 ביוני 1942 הוקם בצ'מיילוב גטו סגור, ומספר התושבים בו הגיע בקיץ 1942 ל-900. בגלל הצפיפות הקשה פרצה בגטו מגפת טיפוס.
הגטו חוסל בסוף אוקטובר 1942 ותושביו גורשו למחנה ההשמדה טרבלינקה. 24 יהודים נורו למוות במקום. בינואר 1943 הוקם בצ'מיילוב מחנה עבודה סגור והוחזקו בו יהודים אחדים שנשארו בעיירה ויהודים שנתפסו ביער ובמקומות מסתור. לאחר זמן מה גורשו גם הם לטרבלינקה.