המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב פלישת הגרמנים לברית-המועצות נמנו בקודימה כ-1,600 יהודים – רבע מכלל תושביה. בפוגרומים אנטישמיים במאי 1919, בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה, נרצחו יותר מ-130 מיהודי העיירה. בימי השלטון הסובייטי התפרנסו רוב היהודים בקודימה ממלאכות למיניהן, וקצתם היו לפקידים ולפועלים. בקודימה הוקמה "מועצה יהודית ממלכתית", ופעל בה בית ספר ביידיש.
הגרמנים כבשו את קודימה ב-22 ביולי 1941. בעיירה היו באותה העת פליטים רבים מבסרביה (Bessarabia). על היהודים הוטלו הגבלות תנועה ועוצר לילה ונאסר עליהם לקנות בשוק. בראשית אוגוסט 1941 נצטוו הפליטים לקחת את חפציהם ולהתייצב לרישום כדי להישלח לעבודה כביכול, אך הם הובלו אל מחוץ לעיירה ונרצחו שם. ב-1 באוגוסט 1941, בעקבות הלשנה על חברי המפלגה הקומוניסטית וארגון הצעירים הקומוניסטים, הוצאו להורג 97 יהודים בידי אנשי איינזצקומנדו A10. ב-12 באוגוסט 1941 רצחו הגרמנים 120 צעירים יהודים בגיא מחוץ לעיירה.
ב-1 בספטמבר 1941 סופחה קודימה לתחום שלטונה של רומניה ונכללה בטרנסניסטריה. כמעט מיד רוכזו יהודי העיירה בצפיפות בגטו של שני רחובות. יציאתם מתחומי הגטו נאסרה, אך הם יכלו לקנות מצרכי מזון תמורת חפצים.
ב-1 באוקטובר 1941 נצטוו יהודי קודימה להתאסף בכיכר השוק, ומשם הוצעדו מכפר לכפר בניסיון להעביר אותם לאזור הכיבוש הגרמני. רבים מיהודי העיירה נספו בדרך. לאחר שנכשל ניסיונם, אפשרו הרומנים ליהודים לשוב לקודימה, ובסוף דצמבר 1941 חזרו אליה כ-300 יהודים.
ב-12 בינואר 1942 רוכזו היהודים באכסניה, כביכול לקראת צאתם למחנות עבודה, אך כולם הובלו לקצה העיירה, ושם ירו בהם למוות אנשי משטרה רומנים. יהודים שיצאו חיים ממקום ההריגה, ובהם גם פצועים, חמקו משם בחסות החשכה והסתתרו בעיירה, אך קצתם נתפסו ונרצחו.
בקיץ 1943 העבירו הרומנים לקודימה כמה מאות יהודים מרומניה ושיכנו אותם במחנה עבודה במקום.
עם שחרורה של קודימה ב-23 במרס 1944 היו בה כמה עשרות יהודים.