המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בקוזין כ-500 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר בתוצרת חקלאית, ממסחר זעיר וממלאכה. בעיירה פעלו כמה מפלגות ציוניות ותנועות נוער, והיה בה תלמוד תורה.
אין פרטים על קורות יהודי המקום בימי הכיבוש הסובייטי, מספטמבר 1939 ועד יוני 1941.
הגרמנים כבשו את קוזין ב-25 ביוני 1941, ולאחר ימים אחדים רצחו כמה גברים יהודים שאוקראינים מקומיים הלשינו עליהם שהיו פעילים סובייטים. כעבור שישה שבועות כונן בעיירה ממשל אזרחי גרמני, ובחסותו נשדד רכושם של היהודים ונשרפו בתי הכנסת. באקציה שהייתה בעיירה כעבור זמן מה נרצחו 20 יהודים.
סמוך ל-23 במאי 1942 הוקם בקוזין גטו. ב-30 במאי 1942 הוצאו מהגטו 372 בני אדם – כמחצית תושביו – הובלו לבורות ונרצחו בירי. רבים ברחו והסתתרו, אך לאחר שראו ש"עובדים מועילים" לא נרצחו, שבו לגטו.
גטו קוזין חוסל ב-6 באוקטובר 1942, כשנרצחו יתר יושביו. רוב הבורחים נתפסו בידי איכרים, הוסגרו ונרצחו. כ-30 יהודים ניצלו בזכותם של איכרים צ'כים ופולנים שהסתירו אותם.