המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב פלישת גרמניה לברית-המועצות נמנו בקורמה כ-900 יהודים – כ-40 אחוזים מאוכלוסייתה. בתקופת השלטון הסובייטי עסקו רבים מהיהודים במלאכה (רבים התארגנו בקואופרטיבים), ואחרים היו לפקידים ולפועלים במוסדות ובמפעלים ממשלתיים. בעיירה פעלו "מועצה יהודית ממלכתית" ובית ספר יהודי שהתנהלו ביידיש.
בשבועות שלאחר הפלישה הגרמנית הספיקו מקצת יהודי קורמה להימלט מזרחה לפנים ברית-המועצות. כמה מהגברים גויסו לצבא האדום.
קורמה נפלה בידי הגרמנים ב-15 באוגוסט 1941. לאחר הכיבוש ציוו הגרמנים על היהודים לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד. לאחר זמן מה רוכזו יהודי קורמה והסביבה בשלושה גטאות. הגטאות הוקפו בתיל דוקרני והופקדה עליהם שמירה של גרמנים ושל שוטרים בלרוסים. בגלל תנאי ההיגיינה הירודים, הרעב ועבודת הכפייה הקשה הייתה התמותה בגטאות רבה. לאורך ספטמבר 1941 נרצחו כ-70 יהודים.
הגטאות חוסלו ב-8-7 בנובמבר 1941. כל 700 היהודים רוכזו בבניין בית הספר המקומי, ושם הכו אותם הגרמנים ושדדו את רכושם. לאחר מכן הולכו היהודים לאתר סמוך לעיירה ונרצחו. האקציה נעשתה בפיקודו של הממונה האזרחי המקומי רוזמייזל (Rosmeisel).