המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בבוגוריה כ-400 יהודים – כשליש מאוכלוסייתה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר זעיר, ומיעוטם היו בעלי מלאכה. רוב ילדי הקהילה למדו בחדרים. בעיירה פעלו סניפים של מפלגות ותנועות נוער ציוניות וסניף של אגודת ישראל.
בראשית המלחמה נמלטו צעירים יהודים רבים לאזור השליטה הסובייטי במזרח פולין. עם כיבוש בוגוריה בידי הגרמנים בספטמבר 1939 נהרסו רוב בתיה בהפצצות, ויהודים רבים נותרו ללא קורת גג.
זמן מה לאחר הכיבוש נצטוו היהודים להקים יודנרט. בעיירה נקלטו יהודים שגורשו ממקומות אחרים, לרבות 123 יהודים שגורשו מווינה לנפת אופטוב (Opatow) ב-21 במרס 1941. באפריל 1942 העבירו הגרמנים לבוגוריה גם כ-200 יהודים מכפרי הסביבה.
ב-1 ביוני 1942 הוקם בבוגוריה גטו. באוקטובר 1942 רצחו הגרמנים את 600 יושביו וחיסלו את הגטו.