בשלהי המאה התשע-עשרה ישבו בקריבויה אוזרו כ-5,500 יהודים. בשנות מלחמת האזרחים ברוסיה (1920-1918) נעשו ביהודיה כמה פוגרמים, ובגדול שבהם, ב-24 בדצמבר 1919, נרצחו כ-600 יהודים וכ-1,000 נפצעו. בעקבות הפוגרומים, וגם בעקבות תהליכי התיעוש והעיור שחלו בברית-המועצות, קטן מספר היהודים בקריבויה אוזרו, וערב מלחמת העולם השנייה נשארו בה כ-1,500 יהודים בלבד – פחות מחמישית אוכלוסייתה.
בימי השלטון הסובייטי עסקו רבים מיהודי קריבויה אוזרו במלאכות למיניהן, וקצתם התארגנו בקואופרטיבים. אחרים היו לפועלים במפעלים ממשלתיים ולפקידים במוסדות ציבור. כמה יהודים פנו לחקלאות, וסמוך לעיירה הוקם קולחוז יהודי. בקריבויה אוזרו פעל בית ספר ביידיש.
לאחר פלישת הגרמנים לברית-המועצות גויסו לצבא האדום צעירים רבים, אך רוב יהודי העיירה עוד היו בה כשנפלה בידי הגרמנים ב-2 באוגוסט 1941. ב-5 בספטמבר 1941 נורו למוות 52 מיהודי העיירה.
בספטמבר 1941 סופחה קריבויה אוזרו לטרנסניסטריה שבשלטון רומניה. בראשית אוקטובר 1941 רוכזו יהודים מקומיים ויהודים שהובאו מבסרביה (Bessarabia) בכמה מחנות שהוקמו באזור. יהודי קריבויה אוזרו רוכזו באחד המחנות הללו לא הרחק ממנה. עם הקמת המחנה שוכנו בו כ-4,000 יהודים; התנאים במחנה היו קשים מנשוא, ומדי יום ביומו מתו בו עשרות ואף מאות יהודים. באותו החודש הועברו מהמחנה לגולטה (Golta) שבפרבומאיסק (Pervomaisk) כ-300 בעלי מלאכה ורוכזו שם בבניין נפרד שהוכרז גטו. בנובמבר 1941 נשלחו מהמחנה לגולטה עוד כ-1,500 יהודים; הם הולכו לשם ברגל, ורק כ-800 מהם הגיעו לשם – היתר נספו או נרצחו בדרך.
בסוף 1941 הוכנסו היהודים שנשארו במחנה שליד קריבויה אוזרו, רובם בעלי מלאכה, לגטו שהוקם בבית ספר חקלאי לשעבר בקצה העיירה. בינואר 1942 נרצחו בבית הקברות העירוני 186 יהודים מקומיים.
היהודים הועסקו אצל הרומנים בעבודות כפייה ובמלאכות שונות (חייטות, סנדלרות, פחחות ועוד) וקיבלו מנות מזון תמורת עבודתם. היציאה מהגטו למקום העבודה הותרה על סמך רישיון שהוציאו שלטונות הנפה.
בספטמבר 1943 לא נשארו בגטו של קריבויה אוזרו אלא 40 יהודים, ובהם כמה שנמלטו בעבר מאודסה. באותה העת הובאו לגטו אסירים פוליטיים יהודים שהוחזקו קודם לכן במחנה ופניארקה (Vapnyarka); לפי נתוני הרומנים היו בהם 106 יהודים מבסרביה ו-25 יהודים מהרגט (Regat).
בספטמבר-אוקטובר 1943 (תשרי תש"ד) ערכו יהודי הגטו את תפילות החגים. באחד החדרים התקינו ארון קודש, ואחד מהם עבר לפני התיבה. ועדת העזרה היהודית (האוטונומית) בבוקרשט שלחה לקריבויה אוזרו 14 ארגזים של סודה לייצור סבון ושמשות לתיקון חלונות. מצרכים אלו נמכרו, ובתמורה רכשו היהודים דברים שהיו נחוצים להם.
כל המגורשים מהרגט הוחזרו לרומניה בינואר 1944.
קריבויה אוזרו שוחררה ב-29 במרס 1944.
