לפי קריאת הלב

בשנת 1939, לאחר הפלישה הגרמנית לפולין, ברח הנער היהודי בן ה-17 אוסוולד רופאייזן לווילנה. ב-1941,לאחר שגרמניה תקפה את ברית המועצות, עזב רופאייזן את ווילנה ונדד בשטחי ליטא ובלרוס הכבושות ובסוף נובמבר של אותה שנה הגיע לעיירה מיר. תוך כדי שהוא מסתיר את עובדת היותו יהודי, קיבל אוסוולד – אשר שלט בשפה הגרמנית – עבודה במשטרת הז'נדרמים הגרמנית בתור מתרגם ומזכיר של מפקד המשטרה ריינהולד היין. מתוקף תפקידו נחשף למידע הפנימי של שלטונות הכיבוש ובפרט לתוכניות בנוגע לאוכלוסייה היהודית.

לקראת סוף שנת 1941, לאחר שורה של אקציות השמדה, נותרו מתוך כ-2400 יהודי מיר רק 850 איש אשר נאסרו בגטו שהוקם בתחום הטירה העתיקה של מיר. ביוני 1942 נודע לאוסוולד כי ב-13 באוגוסט 1942 יחוסל הגטו. הודות למידע אשר העביר לראש היודנרט ברוך שולמן הצליחו כ-300 יהודים להימלט מהגטו. לאחר הבריחה והלשנת אחד היהודים של מיר התגלה הקשר בין אוסוולד ליהודי הגטו. הוא הצליח להימלט ולהגיע עד למנזר "אחיות התחיה" הקתולי, שם הודות לאם המנזר הוסתר משך חודשים רבים.  בעת שהותו במנזר החליט אוסוולד להתנצר. בסוף שנת 1943 עזב את המנזר והצטרף לפרטיזנים הסובייטיים הפועלים ביער נליבוקי.
 

רישיק אקסר בן ה-24 הועבר לאחר שהות בגטו לבוב למחנה שהוקם ברחוב יאנובסקי וקיבל עבודה בעמדת רישום האסירים; בין השאר עסק בהשמת אסירים למקומות עבודה. רישיק ניצל את מעמדו והדריך אסירים טריים כיצד כדאי להשיב לתשאול של האס. אס. את בעלי המקצועות החופשיים הציג כאָמנים שהיו נחוצים לגרמנים, ובזמן מִפְקָד העמיד את החולים והחלשים בשורות האחוריות - שם הם משכו פחות תשומת לב, ואף הצליח לשכנע את מנהלי המחנה לספק לאסירים ביקורים של רופאים מהגטו.
הודות לקשריו עם המחתרת הפולנית הצליח רישיק אקסר להבריח לתוך המחנה כלי נשק ולארגן בריחות של אסירים. את הבריחה של עצמו דחה אקסר ממועד למועד, על מנת למנוע מהאסירים שיוותרו עונש חמור. בסופו של דבר לא הספיק להימלט; על פי אחת הגרסאות, נעצר רישיק אקסר בעקבות הלשנה והוצא להורג. על פי גרסה אחרת, נרצח במהלך חיסול הגטו בנובמבר 1943.
בכרטיס העובד של יאנינה חשליס בת ה-12 הוסיף רישיק אקסר שנתיים לגילה של הנערה. את הילדה שיבץ לצריף הכובסות, בו התנאים היו טובים יותר מבשאר המחנה. בלילות הקריאה יאנינה שירים לחברותיה לצריף. על הילדה המוכשרת שמע המשורר מיכאל בורביץ' שנמלט מהמחנה קודם. בורביץ' היה לוחם מחתרת ובעל קשרים עם הארמיה קראיובה (צבא הבית הפולני). הוא פנה אל חבריו בארגון המחתרת הפולני "ז'גוטה" שסייע ליהודים, והם ארגנו את בריחתה של יאנינה.
 

ככלל, בשטחי מזרח אירופה הכבושים כמעט ולא היו ליהודים הזדמנויות להציל יהודים אחרים עקב המדיניות האכזרית והבלתי מתפשרת של הנאצים ועוזריהם המקומיים. למרות זאת ידועים מקרים מסוג זה, על אף שהם נדירים וסופם לעתים היה טראגי. בין היהודים המעטים שהחזיקו במסמכים אריים או השתתפו בקבוצות מחתרתיות, אחדים ניסו להציל יהודים נוספים בשל אידיאולוגיה, תחושת הזדהות או מתוך הבנת הסכנה המוחשית של השמדה מוחלטת.