הצלת יהודים בידי יהודים בצרפת בתקופת השואה

הצופים היהודים

פעילותם של הצופים היהודים (Eclaireurs Israélites) - ארגון הצופים היהודים הצרפתים שייסד רובר גמזון - התרכזה באזור משטר וישי. הצופים הקימו מרכזים חקלאיים לבני נוער, שם עבדו בני הנוער בעודם לומדים על יהדות וציונות. בסוף 1941 שולבו הצופים ב-UGIF, ארגון יהודי צרפת, וכך יכלו להשתתף בפעילות חשאית בלי לעורר חשד. בנובמבר 1942 ירד הארגון למחתרת, תחת השם "השישית" (La Sixième). חבריו היו מעורבים בהברחת ילדים ומבוגרים לשוויץ, בהסתרת יהודים ובאספקת מסמכים מזויפים. הם גם השתתפו בקרבות לשחרור צרפת. 

נתנאל "טוני" גרין

טוני גרין, חבר בתנועת הנוער הציונית ובצבא היהודי, היה ממונה על יצירת מסמכים מזויפים באזור פריז. הוא ארגן רשת אנשי קשר שמצאו מקורות לאספקת טפסים וחותמות שהיו חיוניים למבצע הזיוף. במעבדה שהוקמה בבית בטוח בפריז, שוכפלו החותמות ויוצרו מסמכים מסוגים שונים, ועליהם שמות ופרטים מזהים שהשיג גרין מרשויות שונות. המסמכים הופצו ליהודים רבים ולחברי המחתרת הצרפתית, הרזיסטנס. מסמכים מזויפים אלה סייעו בפעילותה של המחתרת לשם הצלת יהודים. 

צפו בתצלומים ומסמכים וקראו על טוני גרין >>>

תנועת הנוער הציונית

בדצמבר 1941 הוחלט בעיר ליון על הקמת ארגון שיאגד את כל תנועות הנוער הציוניות בצרפת. במאי 1942 התקיימה פגישה במונפליה ובה הוחלט להקים מחתרת שתתמקד בפעולות הצלה ותפקח עליהן. חברי התנועה הבריחו עצורים ממחנות בדרום צרפת ומצאו להם מקומות מסתור. תרומתם החשובה ביותר היתה ייצור של מסמכים מזויפים באיכות גבוהה, שיכלו לשטות בז'נדרמים הצרפתים ובאנשי הגסטפו. בסוף 1942 העבירה התנועה את מרכז פעולתה לגרנובל שבאזור הכיבוש האיטלקי, שם יכלה לארגן קבוצות ילדים ולהבריח אותן אל מעבר לגבול, אל שוויץ. רבים מחברי התנועה השתתפו בקרבות לשחרור צרפת. 

מריאן כהן (1922, מנהיים, גרמניה - 1944, אוט-סבואה, צרפת)

מריאן כהן היתה חברת מחתרת יהודיה שנתפסה במאי 1944 כשהבריחה ילדים בגילים 14-6 לשוויץ. מריאן עונתה אך לא הסגירה את שמות מפקדיה. שוביה לא יכלו להוכיח שהיא יהודיה כי היא נשאה מסמכים מזויפים בשם מריאן קולן. במכתבים ששלחה מהכלא באנמאס הביעה דאגה לגורל הילדים. ביולי 1944 נרצחה מריאן על ידי שוטרים צרפתים. הילדים שנתפסו עמה ניצלו הודות לעזרתו של ראש עיריית אנמאס, ז'אן דפו, וחבריה מהמחתרת היהודית. הברחת הילדים לשוויץ נמשכה עד אביב 1944, ובמהלכה הוברחו כ-1,600 ילדים. 

צפו בתצלומים ומסמכים וקראו על מריאן כהן >>>

 

מילה רסין (1919, מוסקווה - 1945, מחנה הריכוז ראוונסבריק, גרמניה)

בקיץ 1943 קיבלה מילה רסין את הפיקוד על קבוצת מחתרת של תנועת הנוער הציוני (MJS) בסן ז'רבה באזור הכיבוש האיטלקי. מילה עזרה למאות משפחות וילדיהן שברחו לאזור. היא היתה חלק מקבוצת מחתרת שהבריחה ילדים לשוויץ. בשיירה האחרונה שהבריחה היו 30 ילדים מהעיר ניס. סיור גרמני עצר את הקבוצה בליל 21 באוקטובר 1943 וכלא את חברי הקבוצה באנמאס. מילה עונתה אך לא הסגירה מידע. היא גורשה למחנה הריכוז ראוונסבריק ומשם למאוטהאוזן, שם נהרגה בהפצצות בעלות הברית ערב השחרור. 

קראו את המכתב האחרון ששלחה מילה רסין למשפחתה בצרפת ממחנה הריכוז לנשים ראוונסבריק שבגרמניה ביולי 1944.

הצבא היהודי

ארגון "הצבא היהודי" (L'Armée juive) הוקם ביוני 1940 אך התכנית לפעולות המחתרת שלו גובשה רק בינואר 1942. מטרותיו המרכזיות היו להציל יהודים ולקיים מאבק מזוין נגד הנאצים. כדי לממש את תכניתו החליט הארגון לשתף פעולה עם מחתרות יהודיות אחרות, והפך לארגון גג שנקרא "ארגון יהודי למאבק". הוא סייע למחתרות באימוני נשק, העביר כספים משוויץ למימון פעולתן וסייע בהברחת יהודים לספרד. מבצעי ההברחה לספרד דרך הרי הפירנאים החלו באמצע 1943. המטרה היתה לסייע לצעירים להגיע לצפון אפריקה ולארץ ישראל, שם יוכלו להתגייס לצבאות בעלות הברית. בנוסף, יהודים מבוגרים יותר וילדים נכללו בקבוצות שחצו את הגבול.

 

אוז"ה - ארגון לסיוע לילדים

במשך שנים רבות סיפק אוז"ה שירותי בריאות ורווחה, בעיקר לילדים. לאחר תבוסת צרפת וכיבושה בידי גרמניה הנאצית, העביר אוז"ה את רוב פעולותיו לדרום צרפת, שם שלט משטר וישי הצרפתי ושם פעל האוז"ה באופן חוקי במסגרת אוז'י"ף, ארגון יהודי צרפת. אוז"ה היה אחראי על נושאי בריאות, הקים מרכזים רפואיים, סייע לאסירים יהודים ולבני משפחותיהם, פעל להוצאת ילדים מחנות הסגר ושלח אותם לבתי יתומים או למשפחות מאמצות. לאחר המעצרים ההמוניים של קיץ 1942 פנה אוז"ה לפעילות מחתרתית, שכללה הסתרת אלפי ילדים יהודים. העובדים הסוציאליים של אוז"ה, תחת הנהגתה של אנדרה סלומון, ביקרו ילדים אלה ודאגו לצרכיהם. אוז"ה שיתף פעולה עם ארגוני מחתרת אחרים כדי להבריח ילדים לשוויץ. 

רשת ההצלה של מוסה עבאדי

מוסה עבאדי ( 1905- 1997) - יהודי יליד דמשק שהיגר לצרפת, וברח מפריז לניס עם הכיבוש הגרמני. בניס, שהייתה בשטח הכיבוש האיטלקי, לימד בסמינר תיאולוגי קתולי. בספטמבר 1943, לאחר שהגרמנים כבשו את האזור והחלו בשילוח יהודים למחנות, החליט עבאדי להקים רשת להצלת ילדים. הוא פנה בבקשת סיוע למעסיקו מונסניור פול רמון, הבישוף של ניס, והלה העניק לו תואר של מפקח על החינוך הקתולי. כתב המינוי החתום אִפשר לעבאדי חופש תנועה ונגישות למוסדות נוצריים שבהם יכול היה להסתיר את הילדים. הרשת שהקים עבאדי טיפלה ודאגה להצלתם של 527 ילדים.