היישוב העתיק מיר נוסד באמצע המאה ה-14. במאה ה-17 התיישבו היהודים הראשונים במיר. בחיבורו מסע שליחות ממוסקבה לפולין (1678) ציין הדיפלומט הפולני ברנרד טאנר ש"מיר מאוכלסת המון יהודים".
במאות ה-17 וה-18 הייתה מיר עיר-מסחר ובה ירידים ומרכזי סחר לסוסים ופרוות - ואף תחנה להחלפת סוסים ועגלות, בה השתמשו הסוחרים והנוסעים שהגיעו אל העיר מכל מזרח אירופה ומרכזה. בין הסוחרים לא נפקד מקומם של היהודים. יהודי מיר עסקו בסחר בפרוות, תבואה, בהמות, דגן, יין, סבון וטבק. במאה ה-18 הגיעו סוחרים יהודים ממיר עד לירידים בלייפציג וניהלו עסקים בקניגסברג, ממל (Klaipeda) וליבאו (Liepaja).
יהודי מיר היו בני חסותם של בעלי העיר, משפחת הנסיכים רדזיוויל, אך יחד עם ההגנה לה זכו, סבלו מעת לעת מהתעללותו של בעל העיר, הנסיך רדזיוויל. שלמה מימון, פילוסוף וסופר יהודי שנולד במאה ה-18 בכפר ליד מיר, כתב:
"פעם אחת בא [רדזיוויל] עם כל הפמליה שלו אל בית הכנסת [...] ניפץ את החלונות ואת התנורים, שבר את כל הכלים, השליך מארון הקודש את ספר התורה לארץ וכיוצא בזה. יהודי תלמיד-חכם וירא-שמים, שהיה באותו מעמד, ערב את לבו להרים את אחד הספרים האלה מן הארץ – וזכה לכבוד להיות נפגע בכדור רובה, שירה בו הוד רוממותו הנסיך בעצם ידיו. משם פנתה התהלוכה והלכה אל בית הכנסת השני, שגם שם נעשו מעשים כגון אלה, ואחר כך אל בית הקברות היהודי, ושם נהרסו הבניינים והמצבות שורפו באש".
שלמה מימון, חיי שלמה מימון: כתוב בידי עצמו, עמ' 68-67.
באמצע המאה ה-18 היו במיר כ-600 יהודים והקהילה גדלה במהירות. אל הסוחרים בקהילה היהודית התווספו אורגים וכן חייטים, שוזרים וצורפים, ובסוף המאה ה-19 כבר היו במיר 3,319 יהודים – למעלה ממחצית אוכלוסיית היישוב. ב-1815 נוסדה במיר הישיבה המפורסמת ויהודי הקהילה התפרנסו גם מהשכרת חדרים לבחורי הישיבה.
עד מלחמת העולם הראשונה הייתה מיר תחת שלטון רוסי. לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הקמת פולין, נכללה מיר בשטח שהוקצה לפולין.
