סיפורה של הקהילה היהודית במיר

"השמדת היהודים בגטו שלנו לא היתה שונה מגורלן של כל הקהילות היהודיות, קטנות כגדולות בכל רחבי אירופה המנואצת. זכינו אנחנו, בני ובנות עיירת מיר, באיש ובתופעה ששמה אוסוואלד, והודות לו אנו נמלטנו, מי שנמלט, בעור שינינו. [...] אתה שמואל שייך בלעדית לנו, לניצולים וגם לנספים מגטו מיר. אתה שייך ליהודים וקודם כל ליהודי מיר. [...] שמואל היקר! ותסלח לי על שאני מתקשה לקרוא לך – האח דניאל".

דברים שנשא יהודה פקר בכנס יוצאי מיר, 1991

שמואל (אוסוולד) רופאייזן נולד ב-1922 בכפר ליד העיירה ז'יווייץ הסמוכה לביילסקו, פולין. בנובמבר 1941 הגיע למיר בחסות מסמכים מזויפים ועבד בתור מתורגמן בתחנת המשטרה במקום. רופאייזן מסר מידע ליהודי גטו מיר על אקציות המתוכננות נגדם והעביר נשק למחתרת בגטו. בזכותו הצליחו כ-200 מיהודי הגטו לברוח אל היערות ולחבור לפרטיזנים. לאחר חיסול הגטו נחשף רופאייזן ונעצר. הוא הצליח להימלט מתחנת המשטרה במיר והסתתר בין אוגוסט 1942 לדצמבר 1943 במנזר בקרבת מטה המשטרה, ממנו עדיין התנהל המרדף בעקבותיו. בהיותו במנזר החליט רופאייזן להמיר את דתו ולקבל עליו את הדת הנוצרית. בסוף 1943 עזב את המנזר והצטרף ליחידת פרטיזנים ביער נאליבוקי. ביער חשדו בו הפרטיזנים הסובייטים ששיתף פעולה עם הנאצים, אך הבורחים ממיר הגנו עליו והצליחו לטהר את שמו.

לאחר המלחמה הצטרף רופאייזן למסדר הכרמליטי ונעשה כומר קתולי. הוא שינה את שמו ל"האח דניאל". ב-1958 עלה לישראל והצטרף למנזר סטלה מאריס על הר הכרמל. מאז הגיעו לישראל אימצו אותו יוצאי קהילת מיר - ובמיוחד הניצולים - כאחד משלהם.

"עברתי הכל בחיי ואינני חושש יותר מהמוות. אני פוחד מהזיכרון. אינני יודע אם תדונו אותי לשבט או לחסד, אך מכל הדברים שתדעו עלי ארצה שתזכרו שנולדתי כיהודי ומתי כיהודי".

מתוך צוואתו של אוסוואלד רופאייזן

אוסוולד רופאייזן נפטר בחיפה בשנת 1998.