שומר אחי אנוכי

גורמים רבים השפיעו על התנהגות ראשי הכנסיה והכמורה נוכח רצח היהודים. מסורות נוצריות אנטי-יהודיות סיפקו רעיונות בסיסיים שתרמו ליכולתה של גרמניה הנאצית ליישם את רצח היהודים. מאות שנים של "הנחלת תיעוב" הכשירו את הקרקע לנידוי היהודים. כתוצאה מכך, מגזרים רחבים באוכלוסיות האירופאיות היו עוינים כלפי היהודים או נותרו אדישים למצוקתם. הם לא החשיבו את היהודים חלק מהעולם שכלפיו יש להם מחויבות מוסרית. הגזענות הנאצית האנטישמית היתה שונה מהאנטי-יהדות הנוצרית המסורתית, אך נשענה באופן מובהק על דעות קדומות קיימות, שאפשרו את רתימתם של חוגים רחבים בחברה לנידוי היהודים, נידוי שלאחר מכן הוחלף בתכנית רצח-עם שנועדה להשמידם.

חסרונה של יד מנחה ברורה וחד משמעית מצד הוותיקן הותיר את ההחלטה ליזום הצלה של יהודים לראשי המוסדות הקתוליים. היו ראשי מסדרים, מנזרים ומוסדות קתוליים אחרים שפתחו את דלתותיהם לפליטים יהודיים, לעתים בידיעת הוותיקן. במספר מקרים קראו בישופים ומנהיגים קתוליים אחרים לכמריהם ולמאמיניהם לעזור ליהודים. היו מנהיגים מכל הכתות הנוצריות שהאמינו שחובתם הנוצרית היא להגן על יהודים ושלקחו על עצמם סיכונים גדולים כדי להציל את הנרדפים. חלק מחסידי אומות העולם האלה אף הצהירו על כבוד רב לאמונתם של בני חסותם; הם לא רק הצילו את חייהם אלא גם סייעו להם להמשיך לקיים את מסורותיהם הדתיות – לחגוג חגים, להתפלל ולקיים מצוות – בעודם במסתור.