אלבום אושוויץ
לצפייה באלבום לחץ כאן.
אלבום אושוויץ, שנתרם ליד ושם על ידי לילי יעקב-זלמנוביץ' מאייר, הוא מסמך מיוחד במינו. האלבום הוא העדות המצולמת היחידה לתהליך הרצח ההמוני שהתחולל במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
התמונות צולמו בסוף מאי ובתחילת יוני 1944, בידי ארנסט הופמן ובידי ברנרד וולטר, שני אנשי אס-אס שמשימתם הייתה לצלם תמונות זיהוי ולקחת טביעות אצבעות מאסירים (לא מהיהודים, שכן אלו נשלחו ישירות אל תאי הגזים). בתצלומים נראית הגעתם למחנה של יהודי הונגריה מאזור קרפתו-רותניה. רבים מהם הגיעו מגטו Berehovo, שבעצמו שימש נקודת איסוף ליהודים ממספר עיירות קטנות.
בתחילת קיץ 1944 הגיע גירוש יהדות הונגריה לשיאו. למטרה זו נבנתה מסילת ברזל מיוחדת מתחנת רכבת שהייתה מחוץ למחנה, אל הרציף בתוך אושוויץ. רבות מתמונות האלבום צולמו על הרציף. עם הגעתם עברו היהודים את תהליך הסלקציה, שבוצע בידי רופאים וסוהרים של האס-אס. מי שנמצאו כשירים לעבודה נשלחו אל המחנה, שם נרשמו, שערות ראשם חוטאו מכינים והם חולקו לצריפים. היתר נשלחו אל תאי הגזים. באמתלה של מקלחת תמימה הם הומתו בגז, גופותיהם נשרפו ואפרם פוזר בביצה בקרבת מקום. הנאצים לא רק ניצלו ללא רחם את עבודת הפרך של אותם אנשים שלא הרגו מידית, אלא גם בזזו את הרכוש שהביאו עמם. אפילו סתימות זהב הוצאו משיניהם של המתים על ידי קבוצת אסירים מיוחדת. הפריטים האישיים שהיהודים הביאו עמם מוינו על ידי אסירים ואוחסנו באזור שזכה לכינוי "קנדה": ארץ השפע האולטימטיבית.
תמונות האלבום מראות את התהליך כולו, למעט הרצח עצמו.
לא ברור לשם מה צולמו התמונות. האלבום לא יועד למטרות תעמולה, ואין לו שום שימוש אישי נראה לעין. אפשר להניח שהוא הוכן כתיעוד רשמי עבור בכיר כלשהו, בדומה לאלבומי תמונות במחנות ריכוז אחרים.
לילי מעולם לא הסתירה את האלבום, והידיעות בדבר קיומו פורסמו פעמים רבות. היא אפילו נקראה להציגו כעדות במשפטי אושוויץ, שהתנהלו בפרנקפורט בשנות ה- 60'. היא שמרה עליו כל השנים עד שצייד הנאצים הידוע סרז' קלארספלד ביקר בביתה ב- 1980 ושכנע אותה לתרום את האלבום ליד ושם.
בשנת 1994 הגיע האלבום לידי מעבדת השימור של יד ושם, שם עבר שיחזור, ומידע על כל אחד מן התצלומים הוקלד לתוך בנק הנתונים הממוחשב של הארכיון. צוות הארכיון הצליח להשוות ולהתאים את התמונות עם תצלומי אוויר שצולמו על ידי חיל האוויר האמריקני במספר הזדמנויות בשנים 1944עד 1945. בשנת 1999 האלבום כולו נסרק למחשב בעזרת ציוד דיגיטלי איכותי מן המתקדמים בעולם.
האלבום מכיל 56 עמודים ו - 193 תמונות. כמה מן התמונות המקוריות חסרות – חלקן הן תמונות אשר לילי נתנה לניצולים שזיהו בהן את קרוביהם שניספו. אחת מהתמונות הללו נתרמה לאחרונה ליד ושם.
לצפייה באלבום, לחץ כאן.
לקריאה נוספת:
הס, רודולף, מפקד אושוויץ, קליבלנד, 1959.
גילברט, מרטין, אושוויץ ובעלות הברית, ניו-יורק, 1981.
קראוס, אוטה וקולקה, אריק, בית-החרושת למוות: מסמך אושוויץ, ניו-יורק, 1966.
קלארספלד, סרז' (עורך), אלבום אושוויץ. האלבום של לילי יעקב, ניו-יורק, 1980.
האנציקלופדיה של השואה, תל-אביב, 1990.
גדעון גרייף, "בכינו בלי דמעות" – עדויותיהם של אנשי הזונדרקומאנדו היהודים מאושוויץ-בירקנאו: 1940-1945, יד ושם, ירושלים, 2000.
תערוכה זו קיימת גם בפורמט ready2print להפקה עצמית:
