אסתר גולדשטיין
אסתר גולדשטיין נולדה בשנת 1926 ביואכים שטראסה בברלין. הוריה דוד ובלימה היגרו מפולין לגרמניה שנתיים בלבד לפני לידתה של אסתר, אך עם ילדיהם - אסתר, מרגוט והיינץ (חיים) - דיברו גרמנית. האב היה גנן בווייסנזה, בית הקברות הישן של יהודי ברלין, והאם היתה עקרת בית. הם היו שומרי מסורת וכשרות אך ביתם היה בית מודרני.
בבית הספר היסודי למדה אסתר ספרות גרמנית. היא נהגה לתת לאחותה הקטנה מרגוט את ספר הלימוד בו פרקי שירה גרמנית קלאסית, ודקלמה מהזכרון את גתה ושילר כשמרגוט בוחנת אותה. בעדות שמסרה מרגוט שישים שנה לאחר מכן, עדיין זכרה שורות מתוך הטקסט שדקלמה אחותה אסתר.
ב-1938 החלה המשפחה בניסיונות להגר מגרמניה. האב דוד השיג דרכון, ולאסתר אף הושגה אשרת הגירה מגרמניה, אך היא לא הספיקה לעזוב. ביוני 1939 נשלחה מרגוט לאוסטרליה. בסוף 1939 נשלח דוד למחנה הריכוז זקסנהאוזן ולאחר כשנה - לדכאו, שם נרצח. אסתר ואמה בלימה נשלחו לעבודת כפיה בברלין וב-26 באוקטובר 1942 גורשה אסתר לריגה, בשילוח מספר 22, ככל הנראה, ונרצחה. במרס 1943 גורשו האח היינץ והאם בלימה לאושוויץ, שם נרצחו.
דוד ורנר, בן דודה של אסתר, גורש לאושוויץ אך שרד. לאחר המלחמה שב לביתה של משפחת גולדשטיין בברלין וקיבל מהשכנה קופסה עם מסמכים, עליה שמרה השכנה משך כל שנות המלחמה. בין המסמכים היה ספר הזכרונות של אסתר. דוד העביר את המסמכים למרגוט ובשנת 2006 מסרה מרגוט את ספר הזכרונות של אחותה אסתר ליד ושם.
בספר רשומות הקדשות שכתבו חברותיה של אסתר, בני משפחתה ומוריה, ולצדן תמונות של בני המשפחה. הכותבים הרבו לבטא את דבקותם בערכי המשפחה ואת הקשר שלהם ליהדות. הרישום הראשון ביומן נכתב בשנת 1937, כשאסתר היתה בת 11. הרישום האחרון נכתב ב-16 בספטמבר 1942, חודש לפני שאסתר גורשה לריגה.
מרגוט מסרה דפי עד לזכר הוריה, בלימה ודוד, אחותה אסתר ואחיה היינץ.