פרנצ'סקה קווסטלר | נורית שטרן

פרנצ'סקה נולדה ב-1931 בברטיסלווה שבסלובקיה והיתה בת יחידה לאולגה ומרדכי קווסטלר. אביה היה רואה חשבון והמשפחה היתה אמידה. האב הצליח לקנות לבני המשפחה מסמכים מזויפים שהעידו כי הם נוצרים, ומאוחר יותר השיג להם אזרחות ארגנטינאית. למרות המסמכים, תנועת בני המשפחה הוגבלה והם נדרשו למסור את רכושם. חלק מהרכוש הצליחו להסתיר בבתי איכרים לא יהודים, מכרים של האב.

לאחר שכבשו הגרמנים את סלובקיה בקיץ 1944, הצליחו פרנצ'סקה ובני משפחתה - הוריה, סבתהּ אידה, דודה ארטור, דודתה גיזלה, שני בני הדוד, דב ו-טומי, וחבר של אביה - למצוא מסתור בכפר. לאחר שישה חודשים התגלה המסתור, שארית רכושם נלקחה מהם, הם הובלו למעצר במחנה סרד בסלובקיה ומשם שולחו למחנות. אביה של פרנצ'סקה, דודה ושני בניו גורשו לבוכנוולד.

פרנצ'סקה, אמהּ, סבתהּ ודודתהּ נשלחו לרוונסבריק. במהלך הנסיעה נפטרה הסבתא בקרון. הן עבדו במחנה בעבודות קשות וחסרות תועלת, ולאחר כחודשיים וחצי הועברו פרנצ'סקה ואמהּ אולגה לעבודה במפעל סימנס במחנה. דודתה גיזלה חלתה בטיפוס ונפטרה בבית החולים במחנה. השבועיים האחרונים לשהותן במחנה היו קשים. העבודה במפעל הופסקה. המחנה היה בעוצר והן לא קיבלו אוכל, רק מים. במחנה נפוצה שמועה שמחפשים אסירים אנגלו-סאקסים וסקנדינבים ואחר כך חיפשו אנשים לפי שמות. פרנצ'סקה הבינה שאם תשארנה במקום לא תשרודנה. למרות שלא ידעה לאיזו מטרה אוספים את האנשים ולאן פניהם מועדות, רצתה להצטרף לרשימה בטענה שהיא אמריקאית, כיוון שהיו לה תעודות דרום-אמריקאיות, ארגנטינאיות. אמהּ התנגדה לכך והן החמיצו את ההזדמנות להירשם אולם פרנצ'סקה התעקשה ולבסוף הן הצליחו, למרות הסכנה הכרוכה בכך, להתגנב אל השער ולעלות לאחד האוטובוסים של הצלב האדום באפריל 1945.

השתיים הגיעו לשוודיה. פרנצ'סקה השתלבה בכיתת לימוד ולאחר זמן גילו שהאב, מרדכי, שרד וחזר לברטיסלווה. בינואר 1946 התאחדו השתיים עם האב בצ'כוסלובקיה ומצאו שמכל בני המשפחה המורחבת שרד רק דב, בנם של ארטור וגיזלה. מרדכי חזר לעסקיו אך את הרכוש המשפחתי שהצליח למצוא לאחר המלחמה הלאים ממנו המשטר הקומוניסטי ב-1949.

לאחר כשנה עלו בני משפחת קווסטלר לישראל דרך וינה, שם פגשה פרנצ'סקה את מי שלימים יהיה בעלה, שלמה שטרן. פרנצ'סקה התיישבה בקיבוץ ושינתה את שמה לנורית. בני המשפחה התיישבו בירושלים. לנורית ושלמה נולדו שתי בנות. נורית עבדה יותר משלושים שנה כמורה בבית חינוך לעיוורים.