לידיה סוזנה הניג | לידיה ברנרס
לידיה סוזנה-ז'וז'ה הניג נולדה ב-1932 בנובי סאד שביוגוסלוויה (כיום סרביה) למשפחה יהודית משכילה ועשירה. אביה זיגמונד-זליג, יליד בודפשט, היה רוקח ובעל מפעל לכימיקלים וקוסמטיקה ואמה אולגה לבית וידה נולדה בנובי סאד ועבדה במפעל המשפחתי. בתם הבכורה של זיגמונד ואולגה, ורה, נולדה ב-1925. לידיה ואחותה למדו בבית הספר היהודי בעיר שהיה סמוך לבית הכנסת. לידיה למדה גם בלט והייתה רקדנית מצטיינת שהופיעה בפני קהל.
ב-1941 סופחה נובי סאד להונגריה. בינואר 1942 הוטל עוצר על אזרחי העיר ואנשי משטרה וחיילים הונגרים פשטו על הבתים, רצחו כ-1,300 אזרחים ובהם כ-800 יהודים והשליכו את גופותיהם לדנובה. לידיה ובני משפחתה נלקחו בפשיטה זו. אביה של לידיה נלקח למאסר מנקודת האיסוף במרכז הספורט עם עוד גברים. לידיה, אמה ואחותה הובלו במשאיות למרחצאות על שפת הדנובה ושם שמעו את קולות הירי. לאחר שפסק הירי הוחזרו לידיה, אמה, אחותה ואנשים נוספים למרכז הספורט ושוחררו לביתן. גם האב שוחרר מאוחר יותר ושב הביתה. באותו לילה החליטה המשפחה לברוח מנובי סאד לבודפשט, אל קרובי משפחתו של האב.
כשהגיעו לבודפשט נשלחה לידיה לפנימייה יהודית. הוריה הצליחו לקבל חלק מהרכוש המשפחתי באמצעות עובד במפעל בנובי סאד שהצליח להעביר להם גם כספים לבודפשט. האב קנה לבני המשפחה מסמכים מזויפים והם שכרו דירה בעיר. בקיץ 1942, בסוף שנת הלימודים, עזבה לידיה את הפנימיה והתאחדה עם הוריה ואחותה. המשפחה עברה דירה מספר פעמים ולידיה עבדה כתופרת ומאוחר יותר כמטפלת בבית משפחה נוצרית.
לאחר שהגרמנים כבשו את הונגריה עברו בני המשפחה למרתף הבניין בו גרו ושרדו שם עד סוף המלחמה. בכל אותו זמן היו בקשר עם בני משפחה שהיו בגטו בודפשט.
לאחר השחרור חזרו זיגמונד, אולגה ובנותיהם, ורה ולידיה, לנובי סאד ובשנת 1948 עלו לישראל.