נורברט קורצמן | נתן רום
נורברט-נתן נולד ב-1929 בקטוביץ שבפולין. בית הוריו, קרול קורצמן ואתל לבית ארון, היה בית בורגני שומר מסורת, ללא זיקה לציונות. האב היה סוכן מכירות והמשפחה חיה ברווחה. בתם הבכורה זוזנה-זיוה נולדה ב-1926. בקיץ 1939 שהתה המשפחה, כהרגלה, בשצ'ירק ( (Szczyrk , כפר נופש בהרי הבסקידים, בדרום מערב פולין. שבועיים לפני פרוץ המלחמה עברה המשפחה אל ירוסלב, אל בית הוריו של קרול, עקב המתיחות בין גרמניה לפולין. אל קטוביץ לא שבו עוד.
עם פרוץ המלחמה ברחו בני המשפחה מזרחה יחד עם קרובי משפחה נוספים מירוסלב. לאחר זמן החליטו שהסכנה היא בעיקר לגברים והמשפחה התפצלה. קרול קורצמן ואחיו מקס וזיגמונד נמלטו לרומניה. הילדים והנשים חזרו לירוסלב וביניהם אתל, זיוה ונתן.
עם כיבוש ירוסלב בידי הגרמנים עברו יהודי העיר מעשי שוד והתעללות וגויסו לעבודות כפייה. בערב סוכות, 28 בספטמבר 1939, רוכזו יהודי המקום ונצטוו לעזוב את העיר לאלתר. היה עליהם לחצות את נהר הסאן ולעבור לצד המזרחי שלו, לשטחים שנתפסו בידי הסובייטים. הגירוש נעשה תוך כדי שוד הרכוש היהודי, מכות וירי. אתל וילדיה היו בין אלה שחצו את נהר הסאן. הם מצאו מקלט ללילה באסם של איכר באחד מכפרי הסביבה. לאחר מכן הגיעו ללבוב, שם התאחדו עם האב קרול.
לאחר כשנה הוגלו קרול, אתל ושני הילדים למחנה סובייטי ביושקר-אולה, על גבול סיביר. במחנה נולד בנם, סטפן-עוזי. עם תינוק בן שבועיים המשיכו בני המשפחה במסע הנדודים והגיעו דרך נובוסיבירסק לסמרקנד. הכסף אזל והמשפחה הידרדרה לחרפת רעב. נתן וזיוה נמסרו לבית יתומים יהודי. קרול, על מיטת חוליו, אמר לילדיו: 'אני אתכם לא אראה שוב'. אמם ציוותם עליהם שלא ייפרדו ונתנה להם את רכושה היחיד: כתובתם של אחיה בארצות הברית.
זיוה ונתן פונו יחד עם ילדי בית היתומים והגיעו לטהרן באוגוסט 1942. שם אספו שליחים מארץ ישראל כאלף ילדים יהודים שברחו עם משפחתם מזרחה ונדדו ממושכות עד שהתקבצו בעיר בדרכים שונות. בפברואר 1943 הגיעו ילדים אלה – ילדי טהרן – לארץ ישראל.
הגענו "ילדים זקנים", אומר נתן. הם לא ידעו מה עלה בגורלם של הוריהם, קרול ואתל, ואחיהם התינוק עוזי. לאחר שנה נוצר קשר עם האם ואז נודע להם שאביהם נספה בסמרקנד. אתל ועוזי חזרו לקטוביץ, שהו במחנות עקורים, הגיעו לבלגיה לבקר את אחיה של אתל ששרדו וב-1948 התאחדו בני המשפחה בישראל.
על הקושי במפגש עם אמו מספר נתן:
"את הגרמנית שכחתי... דיברתי כבר עברית... הייתי בוגר, חייל, ובאתי לפגוש את אמא ואת הילד הזה [עוזי] ולא היתה לי שפה משותפת איתה... יכולתי רק לגמגם בגרמנית. חמש שנים לא ראינו את אמא ועוזי... ויכולתי רק לגמגם... קומוניקציה היתה. קשר לא".
זיוה התיישבה בקיבוץ חצרים, נתן התיישב בקיבוץ אפיקים והשניים הקימו משפחות. הקשר עם האם והאח נשמר ושלושת האחים - נתן, זיוה ועוזי - שינו את שם משפחתם לרום.