ערב המלחמה ישבו ברודמין כ-20 משפחות יהודיות והתפרנסו ממלאכה וחקלאות. עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ביוני 1940 הולאמו כמה מבתי העסק והחנויות ברודמין.
ב-22 ביוני 1941 פלש הצבא הגרמני לליטא, ובאותו היום נכנסו לרודמין חיילים גרמנים. פורעים ליטאים השתלטו על העיירה והתעללו ביהודים. היהודים אולצו לעבוד בעבודת כפייה וחויבו לשאת טלאי צהוב. יהודי רודמין רוכזו במעין גטו בבית המדרש ובבתים חרבים למחצה של ליטאים.
ב-15 באוקטובר 1941 גורשו יהודי רודמין לגטו של יהודי לזדי (Lazdijai), שהוקם באחוזת קטקישקש (Katkiškes) שליד לזדי, וב-3 בנובמבר נרצחו שם עם תושביו.