המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בשרגיש 82 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כשני אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם הנֵאולוגי.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 השתייכו לקהילה הנאולוגית של שרגיש 83 יהודים.
המינהל ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך הוראות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. גטו שרגיש הוקם ב-16 במאי 1944. סגן הממונה על מחוז פייר, אנדור טאיס (Andor Thaisz) התפאר שבמחוזו לא נאלץ ולוּ נוצרי אחד לעקור מביתו בגלל הגטואיזציה. רוב יהודי המחוז, יותר ממאתיים יהודים משרגיש ומהסביבה, הצטוו לעקור יחד לבתי יהודים שסומנו בכוכב צהוב. הוטל על היהודים עוצר בין שמונה בערב לחמש בבוקר.
ב-31 במאי 1944 עינו חברי מפלגת צלב החץ המקומית בראשותו של קצין הז'נדרמריה בלז'י (Balazsi) את היהודים כדי שיגלו היכן הסתירו את חפצי הערך שלהם. לאחר מכן הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח בבית החרושת ללבנים סבו (Szabo) בסקשפהרוור (Szekesfehervar), ומשם הם גורשו לאושוויץ ב-14 ביוני 1944.