המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ב-1926 התגוררו בווכנובקה 2,091 יהודים, שהיוו 35 אחוזים מכלל תושבי העיירה. בשנות העשרים המאוחרות ובמהלך שנות השלושים צעירים רבים עזב ואת העיירה בחיפוש אחרי עבודה ולימודים. בשנות השלושים הוקם במקום קולחוז יהודי "דער שטערן" ("הכוכב") ויהודים רבים עבדו בו. יהודים מעטים הצליחו להימלט מווכנובקה טרם כיבושה על ידי צבא גרמניה בשלהי יוני 1941. מיד לאחר כיבוש העיירה, הוטל על יהודים להרכיב יודנרט ולענוד סרטים צהובים עם מגן דוד על בגדיהם. במשך כמעט שנה עברו יהודי המקום מסכת התעללויות ורדיפות והוכרחו לבצע עבודות פרך. בראשית 1942 הוקם במרכז העיירה וכנובקה גטו, אליו גם הועברו יהודים שהתגוררו בפאתי העיירה. ב-3 ליוני 1942 חוסל הגטו וכ- 400 היהודים הוצאו ממנו אל היער טורבין, הנמצא כשלושה קילומטרים מחוץ לעיירה, ונורו למוות.