המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם חיו בביסקופיצה כ-130 יהודים – כ-15 אחוזים מאוכלוסייתה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לביסקופיצה פליטים ממערב פולין, ובסוף 1939 היו בעיירה 370 יהודים. עד מארס 1941 הגיעו עוד כ-270 פליטים מקרקוב.
מ-1940 היה בביסקופיצה יודנרט. תנאי הדיור הירודים והרעב גרמו תמותה רבה, ובראשית 1942 נותרו בביסקופיצה רק 450 יהודים. בעזרת ארגון יס"ס בקרקוב וּועד העזרה האזורי בלובלין הופעל בעיירה מטבח ציבורי.
בינואר 1942 הוקם בביסקופיצה גטו. בסוף מרס 1942 גורשו יהודי ביסקופיצה למחנה השמדה, כנראה למיידנק.