המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland, Augustow, מגורשים יהודים. ארכיון יד ושם, 1450/3
Poland, Augustow, גירוש יהודים לגטו.
ארכיון יד ושם, 1450/1

בשנות השלושים של המאה העשרים חיו באוגוסטוב כ-2,400 יהודים בתוך אוכלוסייה של כ-9,100 נפשות. בין שתי מלחמות העולם הידרדר מצבם הכלכלי של יהודי אוגוסטוב עקב הניתוק מהשוק הרוסי. רובם התפרנסו ממסחר זעיר ומרוכלות בכפרים, קצתם עסקו בתעשייה זעירה. באוגוסטוב פעלו סניפים של כל המפלגות היהודיות שבפולין; לבונד הייתה השפעה ניכרת. פעלו בה רשת חינוך יהודית, ארגוני נוער ומוסדות צדקה שונים. בשנות השלושים ידעה העיר כמה מאורעות אנטישמיים, כגון הפצת כרוזים, חרם מסחרי ואף הכאה של היהודים.
על-פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שנכרת בין גרמניה לברית-המועצות נכללה אוגוסטוב באזור שבשליטת הסובייטים, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נהרו אליה פליטים ממקומות שנותרו בתחום הכיבוש הגרמני.
לאחר הלאמת מקצת רכושם של תושבי אוגוסטוב, הועסקו רוב היהודים בקואופרטיבים סובייטיים, ואחרים התקבלו לעבודה משרדית בשירות הציבורי ואף במשטרה. השלטון הסובייטי הפסיק את פעילותם של מפלגות וארגוני נוער יהודים, אך אִפשר לבני הנוער היהודים ללמוד בלא הגבלות בכל מוסדות החינוך הסובייטים. בין פברואר לאפריל 1940 נעצרו כמה תושבים מאוגוסטוב, ובהם גם יהודים, והוגלו למחנות עונשין בסיביר.
ב-22 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את אוגוסטוב, ועוד באותו היום רצחו חיילים גרמנים כמה יהודים. כעבור ימים אחדים החלו אנשי האיינזצגרופן במעשי הרצח שלהם. בין 25 ל-27 ביוני 1941 נרצחו כ-30 בני אדם, רובם יהודים. כעבור עשרה ימים נורו עוד כ-100 בני אדם, כנראה גם הם יהודים ברובם. באותה העת הוצאו להורג כמה גברים יהודים בבית הקברות היהודי. באוגוסט 1941 נרצחו ביער שצבו (Szczebre) הסמוך רוב הגברים היהודים של אוגוסטוב, כ-900-800 איש.
הגטו באוגוסטוב הוקם ב-15 באוגוסט 1941 בברקי (Baraki), הפרוור המזרחי של אוגוסטוב. נכלאו בו כ-2,000 יהודים, כ-200 מהם גברים בגיל העבודה, וכל השאר נשים, ילדים וזקנים. עם יושבי הגטו נמנו גם כ-100 פליטים שהגיעו לעיר ביולי-אוגוסט 1941. הגטו היה מוקף גדר תיל והופקדה עליו שמירה של שוטרים פולנים וגרמנים. כל תושבי הגטו נאלצו לשאת על החזה טלאי צהוב. אף שהיציאה מן הגטו נאסרה, לא הקפידו השומרים על כך, ויהודים רבים ניצלו זאת.
רוב הגברים עבדו במנסרות, מכונאים אחדים הועסקו ביחידות הצבא הגרמני, ואילו נשים עבדו בעיקר בעבודות ניקיון. ב-1942 שולחו כמה קבוצות נשים לעבודה במסילת הרכבת בגרייבו (Grajewo). קבוצות אלו הוחלפו מדי חודש. באותה תקופה כנראה הוקם היודנרט ובראשו עמד יהודי ששמו קנטורוביץ' (Kantorovich). התפקיד העיקרי של היודנרט היה לספק לגרמנים יהודים לעבודת הכפייה. נוסף על היודנרט הוקם בגטו שירות סדר יהודי ובו שישה שוטרים.
ב-2 בנובמבר 1942 הוצעדו כל יהודי גטו אוגוסטוב כ-40 קילומטרים למחנה מעבר בקרבת הכפר בוגושה (Bogusza) שליד גרייבו, ובדצמבר 1942 וינואר 1943 גורשו משם לטרבלינקה ולאושוויץ.
באוגוסטוב נותר קומץ קטן של יהודים שהתנצרו, אך גם הם נרצחו כולם בידי הגרמנים בקיץ 1943.