המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland ,Drzewica, עבודת כפייה, סנדלרים בגטו.

בשנות השלושים של המאה העשרים חיו בדז'וויצה כ-750 יהודים. רובם נמנו עם חסידי גור, אך בעיירה פעלו גם תומכי מפלגת הבונד וציונים.
עם פרוץ המלחמה הגיעו לדז'וויצה פליטים רבים, רובם מפלוצק (Plock) שסופחה לרייך הגרמני, ומספר היהודים בעיירה גדל פי שלושה.
באביב 1941 הוקם גטו ובו 2,200 יהודים. בגטו שרר רעב קשה, ומדי יום ביומו מתו בו כמה מתושביו. ב-1942-1941 הוצאו להורג 65 יהודים וחמישה פולנים, ייתכן שבעקבות חשד לפעילות פרטיזנית.
ב-23-22 באוקטובר 1942 חוסל גטו דז'וויצה וכ-2,000 מתושביו שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. זמן מה עוד נותרו במקום קומץ יהודים שהועסקו בעבודות שונות או הסתתרו. קבוצה של יהודים מדז'וויצה הגיעה לגטו אויאזד (Ujazd), וב-6 בינואר 1943 גורשה משם לטרבלינקה עם שאר יושביו.
יהודים מגטו דז'וויצה שהצליחו להימלט ממנו הצטרפו ליחידת הלוחמים היהודית העצמאית "לווי" (Lwy); שפעלה באזור ובסוף דצמבר 1942 הצטרפה כיחידה יהודית לארגון המחתרת הפולני "ארמיה לודובה". לוחמי היחידה חיבלו במתקנים של הצבא והמשטרה באזור. שמאי רוזנבלום מדז'וויצה שימש סגן מפקד היחידה. אנשי המחתרת הפולנית רצחו אותו לאחר שסירב לקבל את פקודותיהם.