המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Hungary ,Hajduboszormeny, שוטר הונגרי עומד בכניסה לגטו.
Hungary ,Hajduboszormeny, גבר ושני ילדים בדרך לגטו.

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בהיידובוסורמנייה 934 יהודים, ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשלושה אחוזים. רובם היו בעלי מלאכה וסוחרים, רבים מהם עסקו בסחר בתבואה. הקהילה היהודית בעיר הייתה אורתודוקסית, והיא קיימה בית ספר יסודי. בעיר היה גם פלג חסידי, נפרד.
ב-1942, כשהחלו להגיע לעיר פליטים יהודים ממזרח אירופה, פקדה המשטרה המקומית על הקהילה היהודית לדווח לה על כל פליט ולהימנע מלסייע להם.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של היידובוסורמנייה 930 נפשות.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי.
במאי 1944 הורה סגן הממונה על מחוז היידו, לסלו סילסי (Laszlo Szilassy), להקים גטאות במחוזו. אנטל סלקאי (Antal Szalkay), ראש העיר של היידובוסורמנייה, הקצה לגטו את בית הכנסת וסביבתו, וב-27 במאי 1944 החל המעבר לתוך הגטו. בראשית יוני 1944 גויסו כארבעים גברים מהגטו לשירות עבודת כפייה, ובכך ניצלו מהגירוש לאחר מכן.
ב-16 ביוני 1944 בשעות הבוקר הובאו כל תושבי הגטו לשוק החזירים, ושם החרימו הז'נדרמים ההונגרים את חפצי הערך שברשותם. לאחר מכן הם הועברו למרכז השילוח בבית החרושת ללבנים שרלי (Serly) בדברצן (Debrecen), ובין 25 ל-28 ביוני 1944 גורשו משם – קצתם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה וקצתם לאושוויץ.