המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בהיידוסובוסלו 490 יהודים, ושיעורם באוכלוסייתה היה כשלושה אחוזים. רובם היו סוחרים ומיעוטם בעלי מלאכה. בשנת 1925 נתגלה בעיר מעיין מים מינרליים ועד מהרה התפתחה בה תיירות של מרחצאות מרפא. יהודים רבים היו לבעלי בתי מלון ומסעדות. הקהילה היהודית בעיר הייתה אורתודוקסית וקיימה בית ספר יסודי ותלמוד תורה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של היידוסובוסלו 409 נפשות. המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. במאי 1944 הורה סגן הממונה על מחוז היידו, לסלו סילסי (Laszlo Szilassy), להקים גטאות במחוזו. הגטו של היידוסובוסלו הוקם באמצע מאי באזור הסמוך לבית הכנסת ונכלאו בו כ-500 יהודים. בגטו פעלה מאפייה וסיפקה לחם לתושביו. ז'נדרמים הונגרים עינו באכזריות את עשירי הקהילה בניסיון למצוא חפצי ערך שהוסתרו.
ב-15 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז שילוח בבית חרושת לעורות בדברצן (Debrecen), ובין 25 ל-28 ביוני 1944 הם גורשו משם – קצתם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה וקצתם לאושוויץ.