המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בטורוקסנטמיקלוש 520 יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשני אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנאולוגי והחזיקה בית ספר יסודי יהודי.
בימי הטרור הלבן שאחרי מלחמת העולם הראשונה נעצרו כמה יהודים ושלושה יהודים נרצחו.
בשנת 1942 גויסו יהודים מטורוקסנטמיקלוש לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. עשרים ושניים מהם נספו בחזית המזרחית באוקראינה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית בטורוקסנטמיקלוש 420 נפשות. באפריל 1944 נאסרו שישה יהודים מקומיים, שולחו למחנה מעצר וגורשו משם לאושוויץ.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-1 במאי 1944 פרסם סגן הממונה על המחוז, אימרה אלכסנדר (Imre Alexander), צו בדבר ריכוזם של יהוד המחוז בגטאות. בגטו שהוקם בטורוקסנטמיקלוש בעקבות צו זה רוכזו 683 יהודים – מהעיר ומשישה יישובים קטנים סמוכים.
בראשית יוני 1944 הועברו יושבי הגטו למרכז השילוח בבית החרושת לסוכר בסולנוק Szolnok)), ומשם גורשו עם עוד יהודים מהסביבה – מהם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה, בטרנספורט של 2,628 מגורשים שיצא ב-25 ביוני 1944, ומהם לאושוויץ, בטרנספורט של 2,083 מגורשים שיצא ב-28 ביוני 1944.