המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בעיר טטה 527 יהודים, ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה; אחדים היו בעלי בתי חרושת. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנאולוגי וקיימה בית ספר יסודי יהודי.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית של טטה 559 נפשות.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. במאי 1944 הוקם גטו טטה ברובע הצוענים בעיר ובאסם שבחוות דויטש (Deutsch). אחר כך הועברו התושבים מהגטו שבחוות דויטש לבניין בית הספר. תושבי הגטו היו ברובם ילדים, נשים וקשישים, שכן גברים צעירים גויסו לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה עוד לפני המעבר לגטו.
בתחילת יוני 1944 הועברו תושבי הטו למרכז השילוח בקומרום (Komárom), ומשם גורשו לאושוויץ בשני טרנספורטים שיצאו ב-12 וב-15 ביוני 1944.