המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בידלינסק כ-750 יהודים – כמחצית תושביה. הם התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומגינות ירק שטיפחו ליד בתיהם.
בתחילת ספטמבר 1939 נכבשה ידלינסק בידי הצבא הגרמני. עם הכיבוש החלו הגרמנים לחטוף יהודים לעבודת כפייה באזור. בידלינסק הוקם יודנרט בראשותו של יוסף דיאמנט.
באביב 1941 הוקם בידלינסק גטו פתוח. לגטו הועברו גם יהודי פשיטיק (Przytyk) ובלוטניצה (Blotnica), ומספר היהודים בו הגיע ליותר מ-1,000. בתחילת 1942 נאסרה היציאה מהגטו, וכמה יהודים שנתפסו מחוץ לו בלי אישור הוצאו להורג.
באוגוסט 1942 הועברו יהודי גטו ידלינסק לגטו בִּיאַלוֹבְּזֶ'גִי (Bialobrzegi). במהלך הגירוש נרצחו בידלינסק 68 יהודים, בעיקר זקנים וחולים. בתחילת אוקטובר 1942 גורשו יהודי ידלינסק עם יהודי ביאלובז'גי למחנה ההשמדה טרבלינקה.