המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בינובייץ כ-260 יהודים – כ-20 אחוזים מתושביה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה. בתחילת שנות השלושים הוקם במקום סניף של התנועה הציונית, אולם הקהילה הונהגה בידי נציגי מפלגת אגודת ישראל, וזו נאבקה נגד פעילותם של הציונים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הגיעו לינובייץ קבוצות יהודים שגורשו ממערב פולין. שומכר, הפולקסדויטשה שהועמד בראש העיירה, נהג לסחוט כספים מן היהודים, בייחוד מהפליטים שהגיעו אליה. בקיץ 1941 נשלחה קבוצת צעירים כשירים לעבודה למחנה פיונקי (Pionki).
בדצמבר 1941 הורה מפקד הנפה להקים בינובייץ גטו, והועברו אליו יהודים מן הכפרים שבסביבה.
אין מידע מפורט על אחריתם של יהודי ינובייץ. באוגוסט או בספטמבר 1942 הם נשלחו לגטו זבולן (Zwolen), וב-29 בספטמבר הם גורשו לטרבלינקה דרך גרבטקה (Garbatka).