המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב הכיבוש הגרמני התגוררו בינישוק יותר מ-600 יהודים – כעשרה אחוזים מכלל אוכלוסייתה. רובם עסקו במלאכה, בתעשייה קלה ובמסחר. בעיירה היה בנק עממי יהודי. בינישוק פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות וכן סניף של "איגוד הלוחמים היהודים במלחמת השחרור של ליטא" ("פֿראנטקעמפֿער").
עם סיפוח ליטא לברית-המועצות ב-1940 הולאמו עסקים פרטיים ונפסקה פעילותן של המפלגות הציוניות.
ב-24 ביוני 1941 נכבשה ינישוק בידי הגרמנים, וכעבור ימים אחדים החלו לאומנים ליטאים שהשתלטו על ניהול העיירה לפרוע ביהודים. מ-11 ביולי חויבו יהודי ינישוק לשאת טלאי צהוב, נאסר עליהם ללכת על המדרכות, ונאסר עליהם כל קשר עם לא-יהודים.
ב-19 ביולי 1941 רוכזו כל יהודי ינישוק בבית הכנסת. בו ביום נלקחו מביניהם כ-150 גברים ונורו למוות ביער וילקיאושיס (Vilkiauşis) הסמוך. שאר היהודים נותרו בבית הכנסת, וזה הפך למעין גטו.
חיסול הגטו החל ב-24 באוגוסט 1941, כשהועברו כ-150 מיושביו לגטו ז'גר (Zagare), והושלם כשרצחו הגרמנים את שאר תושביו, 355 במספר, ב-27 באוגוסט 1941.