המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם התגוררו בלוטוטוב כ-1,500 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. רובם עסקו במלאכה ובמסחר ונעזרו בבנק יהודי קואופרטיבי שהקימו. בלוטוטוב פעלו מפלגות ציוניות ואגודת ישראל. מרכז החינוך היהודי בעיירה היה בית הספר של רשת תרבות. אחרי מלחמת העולם הראשונה הגיעה האווירה האנטישמית לשיאה בפוגרום שפרץ בעיירה ביולי 1923 ונפגעו בו כ-100 יהודים. עוד תקריות אנטישמיות היו בלוטוטוב גם ב-1931.
הגרמנים כבשו את לוטוטוב בתחילת ספטמבר 1939. בנובמבר 1939 נאסרו אישים פולנים ויהודים רבים והועברו לכלא רדוגושץ' (Radogoszcz). יהודים רבים סבלו התעללויות קשות כשהסריטו אותם הגרמנים לצורכי תעמולה ובין היתר אילצו אותם להצית ספרי תורה לעין המצלמות.
בפקודת השלטונות הוקם בלוטוטוב יודנרט ובראשו עמד אייזיק ארליך.
תאריך הקמת הגטו בלוטוטוב אינו ידוע. בדצמבר 1940 חיו בו 1,375 יהודים, כ-250 מהם פליטים מכפרי הסביבה. הגטו לא גודר, ועבר דרכו כביש עורקי שהותרה בו תנועה של ארים. הגטו היה פתוח, והספקת המזון אליו הייתה סבירה יחסית. צוותי עבודה יהודים, שקצתם הועסקו גם במפעלים גרמניים ובמחנה לא רחוק מהעיירה, ניצלו את שהותם מחוץ לגטו כדי להבריח אליו מזון. יהודים אחרים הועברו למחנות עבודה באזור פוזנן (Poznan), אך בסוף 1941, כשנודע בגטו על התנאים הקשים במחנות אלו, נמנעו המיועדים לשילוח מהתייצבות לפקודת הגרמנים. כשנדרש יושב ראש היודנרט ארליך לגייס אנשים, הוא סירב ואמר שאינו יכול להעמיד לרשות הגרמנים אלא את עצמו. בסוף ינואר 1942 תלו הגרמנים בפומבי יהודי ששמו יוסף גלסמן (Gelsman). היודנרט אסף כסף כדי לפדות את גלסמן, אך דבר לא עזר.
גטו לוטוטוב חוסל ב-25 באוגוסט 1942. ערב חיסול הגטו התגוררו בו כ-1,200 יהודים. שבועיים קודם לכן, ב-11 באוגוסט, נורו למוות 14 מתושביו בפעולת הפחדה. על אקציית החיסול פיקדו מושל הגטו לודוויג דפּנוויזה (Ludwig Deppenwiese) ומפקד המשטרה גאורג שטרייכר (Georg Streicher). ביום החיסול פרצו לגטו כוחות גרמניים גדולים, הוציאו את תושביו מדירותיהם ודחסו אותם לתוך כנסייה מקומית. מי שהסתתר או ניסה להתנגד נורה במקום. יומיים היו היהודים כלואים בכנסייה עד בואו של הנס ביבוב (Hans Biebow), המנהל האדמיניסטרטיבי של גטו לודז', מלוּוה באנשי גסטפו. לאחר סלקציה שולחו כמה עשרות גברים לעבודת כפייה בגטו לודז' (Łódź) וכל היתר גורשו למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם.