המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באורלה כ-2,500 יהודים – כשלושה רבעים מתושביה – והתפרנסו בעיקר ממסחר זעיר ומלאכה.
בספטמבר 1939, בערב ראש השנה ת"ש, נכבשה אורלה בידי הגרמנים, אך כעבור ימים מספר הועברה לשליטת הצבא האדום ונכללה קרוב לשנתיים בתחומי השלטון הסובייטי.
ב-26 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את אורלה והחלו מיד להתעמר ביהודים. הגרמנים מינו יודנרט של 12 חברים והטילו עליו לספק יהודים לעבודת כפייה. יהודי אורלה הצטוו לשאת טלאי צהוב ולסמן את בתיהם, והגברים הצטוו לגזוז את זקנם ואת שער ראשם.
באוגוסט 1942 הוקם באורלה גטו. בתחילת נובמבר 1942 כיתרו הגרמנים את הגטו והובילו את כל יושביו, כ-1,450 בני אדם, ברכבת לביילסק פודלסקי. כ-200 יהודים בעלי מקצועות ובני משפחותיהם הופרדו שם מהשאר והועברו לגטו המקומי, וכל האחרים גורשו עם מרבית תושביו של גטו ביילסק פודלסקי למחנה ההשמדה טרבלינקה.