המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו במינקובצי כ-1,600 יהודים – כמחצית אוכלוסייתה. בימי השלטון הסובייטי הוסיפו יהודי העיירה לעסוק במלאכה, ובעלי מלאכה רבים התארגנו בקואופרטיבים. יהודים אחרים היו לפקידים ופועלים במוסדות ומפעלים ממשלתיים. היו גם שהחלו לעבוד בחקלאות, וסמוך לעיירה הוקם קולחוז יהודי. במינקובצי פעלה "מועצה יהודית ממלכתית" שהתנהלה ביידיש.
מינקובצי נפלה בידי הגרמנים ב-11 ביולי 1941. מיד עם כניסתם לעיירה נערך רישום של האוכלוסייה היהודית. בתחילת אוגוסט 1941 הוקם במינקובצי גטו ורכושם של היהודים נשדד.
בסוף אוגוסט 1941 ריכזו הגרמנים את יהודי הגטו באצטדיון העירוני והובילו אותם אל הכפר גלובוצ'ק (Glubochek), ושם, עם עוד יהודים מהסביבה, נורו מרביתם למוות. 24 יהודים נורו בבור צפונית מזרחית לעיירה. סך הכל נרצחו כ-2,200 יהודים.
כ-70 יהודים ששרדו במסתור ונתפסו לאחר האקציה רוכזו באחד מרחובות הגטו ועבדו בעבודות למיניהן עד שגורשו כעבור שנה לגטו דונייבצי (Dunayevtsy).