המכון הבין-לאומי לחקר השואה
האנציקלופדיה של הגטאות
+ חיפוש במאגר
מיר (Mir)
מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת סטולפצה (Stołpce), מחוז נובוגרודק (Nowogródek), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד
מקום לפני המלחמה: עיירה בנפת סטולפצה (Stołpce), מחוז נובוגרודק (Nowogródek), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוסטלנד
בפרוץ מלחמת העולם השנייה ישבו במיר כ-2,300 יהודים – יותר ממחצית תושביה.
העיירה מיר התפרסמה בזכות הישיבה שנוסדה בה בשנת 1815. בין 1921 ל-1936 הושב לישיבה זוהרה ולמדו בה כ-500 בחורים. בין שתי מלחמות העולם התפרנסו מרבית יהודי מיר מרוכלות, ממלאכה וממסחר, וכ-100 יהודים היו סופרי סת"ם. מעט פרנסה נמצאה גם מהשכרת חדרים לתלמידי הישיבה. במיר פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, ובהן ציוניות, הבונד ואגודת ישראל.
בספטמבר 1939 נכבשה מיר בידי הסובייטים והונהג בה משטר סובייטי בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך. עסקים פרטיים הולאמו או נסגרו והוקמו קואופרטיבים. תלמידי הישיבה עברו לקובנה, ובתחילת 1941 הוברחו לשנחאי, אז בשלטון יפן, בעזרת אשרות שהנפיק להם הדיפלומט היפני סמפו סוגיהרה (Sempo Sugihara), שיד ושם הכיר בו לימים חסיד אומות העולם.
מיר נפלה ידי הגרמנים ב-26 ביוני 1941. באותה העת ישבו בה כ-2,400 יהודים. כשבועיים לאחר הכיבוש נרצחו 25 מנכבדי הקהילה. כעבור ימים מספר צוו יהודי מיר לשאת טלאי צהוב, מונה בעיירה יודנרט, וגברים יהודים בני 60-16 גויסו לעבודת כפייה.
באוקטובר 1941 רוכזו יהודי מיר בגטו בצפיפות קשה והוטל עליהם לשלם לגרמנים תשלום כופר גבוה. ב-9 בנובמבר 1941 רצחו חיילי הורמכט ואנשי המשטרה המקומית כ-1,300 יהודים, ובהם רב הקהילה ר' אברהם צבי קמאי (Kamai) וכן את רוב חברי היודנרט. כ-850 היהודים ששרדו – בעלי מקצועות חיוניים שהושארו בחיים ויהודים שהסתתרו במיר ובסביבה – רוכזו בגטו ומשם הועברו אחר כך לארמון ההרוס של הנסיך מירסקי (Mirski), שהפך מעתה לגטו. היודנרט החדש שהוקם במיר ניסה למנוע את המשך הרצח.
מיד לאחר האקציה של נובמבר 1941 התארגנה במיר מחתרת של חברי תנועות נוער ציוניות בהנהגתו של חבר השומר הצעיר אליעזר ברלסון (Berelson). באותה העת הגיע למיר שמואל רופאייזן (Rufeizen), צעיר יהודי דובר גרמנית ממערב גליציה שהתחזה לפולקסדויטשה (גרמני-אתני), וסייע רבות לאנשי המחתרת בהברחת נשק והעברת מידע. באוגוסט 1942 מסר רופאייזן לראש היודנרט ברוך שולמן (Schulman) את מועד האקציה המתוכננת לחיסול הגטו, ושולמן כינס את היהודים והאיץ בהם לברוח ליער. לאחר התלבטות נמלטו ליער בלילה שבין 9 ל-10 באוגוסט 1942 כ-300 יהודים ובהם חברי המחתרת. רבים מהנמלטים הצטרפו במרוצת הזמן לפרטיזנים. רופאייזן עצמו הצליח להימלט לאחר שזהותו נחשפה, ומצא מקום מסתור במנזר.
ב-13 באוגוסט 1942 חיסלו הגרמנים את גטו מיר ורצחו מאות יהודים שעוד נותרו בו. מרבית היהודים שהסתתרו ביערות נתגלו ונרצחו אף הם בימים הבאים.